גוגל הרגה את חדר המדידות, ולא עם מראה וירטואלית חצי שקופה אלא עם פיקסלים שנראים טוב יותר מהמציאות. הפיצ’ר החדש שלה ב־Google Shopping מאפשר למדוד נעליים בעזרת בינה מלאכותית פשוט על ידי העלאת תמונה מלאה של הגוף, בלי צורך לצלם את הרגליים או לשחק בזוויות. המערכת מחליפה את הנעליים בתמונה ומדמה אותן על הגוף בצורה ריאליסטית לחלוטין, כולל הצללות, פרופורציות, טקסטורות ויחסי גומלין עם הבגד כולו.
מדובר בהרחבה של מודל ה־AI למדידת בגדים שהשיקה מוקדם יותר השנה, שמאפשר כבר היום למשתמשים בארה״ב למדוד חולצות, מכנסיים וחצאיות דרך המצלמה, וצפויה להגיע בקרוב לאוסטרליה, קנדה ויפן. מה שהופך את הכלי הזה לשובר שוויון הוא לא הטכנולוגיה הגרפית אלא הגישה: מדובר ב־generative realism — מנוע שמייצר מחדש איברים, הצללות וסביבה כדי שהתוצאה תיראה כמו צילום אמיתי לכל דבר.
עבור תעשיית האופנה המקוונת זו רעידת אדמה. שיעורי ההחזרות הגבוהים הם אחד האתגרים הגדולים של הקמעונאות הדיגיטלית, עם ממוצע של כמעט 17% בארה״ב ותחום האופנה שמגיע ל־30%. הסיבות לכך כמעט תמיד קשורות להתאמה לא נכונה של גזרה, מידה או תחושה פיזית. כלים וירטואליים טובים יכולים לצמצם את הבעיה הזו בעשרות אחוזים, להפחית עלויות לוגיסטיות ולשפר משמעותית את רווחיות החנויות. עד היום חברות כמו אמזון, נייקי ו-Shopify נהנו מיתרון תחרותי בזכות השליטה בשכבת ההחזרות והמדידות, אך אם גוגל תהפוך לשכבת ההתאמה הדיגיטלית של המסחר, מותגים יהפכו לשוכרים על המסלול שלה — במקום לשלוט באופן שבו הלקוח חווה את המוצר, הם יצטרכו להתאים את עצמם לחוויית המדידה של גוגל.
מעבר לשינוי בכוח השוק, מדובר גם בחוויית משתמש חדשה לגמרי: Doppl, כלי נוסף של גוגל, כבר מאפשר לצפות בסרטונים של עצמך לובש בגדים וירטואליים בתנועה, מה שפותח פתח לעולם שבו המדידה בבית קרובה יותר מתמיד לחוויה בחנות פיזית. יחד עם זאת, עולות שאלות מורכבות של פרטיות, אמון ומונופול חזותי — האם משתמשים יסכימו להעלות תמונות גוף מלאות לגוגל, מה יקרה למותגים קטנים שלא יקבלו בולטות באקו־סיסטם החדש, והאם טכנולוגיות המדידה אכן ישיגו התאמות מדויקות לבדים גמישים או גזרות מורכבות. גוגל לא נכנסת לאופנה, היא פשוט מספחת אותה בעזרת קוד, ומי שלא ייערך לכך בזמן עלול למצוא את עצמו מחוץ למסלול — לא בגלל העיצוב או האיכות, אלא בגלל שהוא לא שולט יותר באיך שהלקוח רואה אותו.
