במהלך שידור חי בן שעה שהתקיים בשבוע שעבר, OpenAI חשפה את מפת הדרכים העתידית שלה והציגה שלוש הכרזות שמחזקות את מעמדה כחברה שמעצבת את גבולות הבינה המלאכותית, אך גם מעוררות שאלות על קצב ההתקדמות והכיוון האמיתי שלה.
הנקודה הראשונה: המדען הראשי של החברה, ג'אקוב פחוצקי, הודיע כי עד ספטמבר 2026 מצפה OpenAI לפתח מערכות שיוכלו לבצע “מחקר AI” ברמה של מתמחה מחקרי אנושי. ההצהרה הזו, שנשמעת כמעט דמיונית, ממחישה את הפער בין השאיפה למציאות: מצד אחד, המודלים הקיימים רחוקים עדיין מלבצע עבודת מחקר אמיתית, ומצד שני, עולם ה־AI משתנה בקצב שמערער כל תחזית.
ההשוואה של OpenAI בין יכולותיה הנוכחיות ל"רמת דוקטורט" כבר ספגה ביקורת חריפה מצד דמיס הסאביס, מנכ"ל DeepMind, שכינה אותה "חסרת היגיון".
הנקודה השניה: החברה הציגה תרשים אקוסיסטם שממחיש את שאיפתה להפוך לפלטפורמת תוכנה רב־שכבתית, בה היא משתתפת בכל רמה לצד מאות מפתחי צד שלישי, מודל המזכיר את מיקרוסופט, גוגל ואפל.
המשמעות העמוקה יותר היא שאפילו OpenAI מכירה בכך שהבינה המלאכותית לא תחליף את כל האפליקציות או התוכנות הקיימות, אלא תהפוך לתשתית שעליה יבנו אינספור פתרונות שונים, הודאה שקטה בכך שהעתיד של AI הוא לא "אינטליגנציה כוללת" אלא מערכת הפעלה עסקית חדשה.
לבסוף, החברה סיפקה הצצה נדירה להיקף ההשקעות העצום שמניע את המהפכה הזו: OpenAI חשפה כי התחייבה לכ־30 ג׳יגה־וואט של קיבולת חישוב, בשווי כולל של כ־1.4 טריליון דולר ובטווח של כמה שנים שואפת להגיע לקצב בנייה של ג׳יגה־וואט חדש בכל שבוע, בהשקעה שנתית של טריליון דולר. לשם השוואה, כלל הדאטה סנטרים בעולם כיום מוערכים בכ־75 עד 100 ג׳יגה־וואט בלבד. המסר בין השורות ברור: OpenAI לא רק מפתחת מודלים, אלא בונה את תשתית האנרגיה, המחשוב והכלכלה של עידן ה־AI, קנה מידה שלא נראה מאז המצאת האינטרנט.
