שיאו של תהליך טרנספורמציה טכנולוגית, סאטיה נדלה, מנכ״ל מיקרוסופט, לא מסתיר את החשש שהחברה שלו, דווקא הוא, עלולה להיהרס בידי אותה בינה מלאכותית שהיא עצמה בונה. בפגישה פנימית שנחשפה לאחרונה, הוא סיפר כי “רדוף” מתרחיש של DEC — החברה שהייתה אדירה בשנות ה־70 ונעלמה מהנוף הטכנולוגי — והזהיר כי מיקרוסופט לא חסינה. דהיינו, הכוח ההיסטורי, הרייטינג, המשאבים – שום דבר לא מבטיח הישרדות אם אין התאמה. במקביל, מיקרוסופט מקצצת אלפי משרות (נכון לעכשיו יותר מ־15,000 ב־2025) תוך השקעה אדירה של כ־80 מיליארד דולר בתשתיות AI. לפי דיווחים מבפנים, החברה כבר דיווחה שחיסכון של יותר מ־500 מיליון דולר הושג בתחום מוקדי שירות הלקוחות בלבד – חלק קטן ממערך נרחב שבו AI משולב היום במכירות, תכנות, שירות ועוד.
התחרות עם OpenAI מסוכסכת: הם דורשים יותר משאבים מחשוביים ממה שמיקרוסופט יכולה לספק, וההסכם ביניהם טרם נחתם סופית. במקביל, קולות חיצוניים כמו זה של אילון מאסק מציגים יד מגחיכה — פרויקט “Macrohard” הופך למתאר פארודי שמציף את השאלה: מה אם Microsoft עצמה תהפוך למשהו מדומה, מיקרוסקופי, או מוחלף?
מה שנעשה ונבחן כאן הוא לא עוד שינוי — זה מבחן קיומי: תפקידים שדורשים עבודה שחוזרת על עצמה, ניהול מידע, תקשורת מילולית – כל מה ש־LLMs מסוגלים לבצע במהירות ובתבונה — נחשבים בסכנה. מחקר אקדמי מראה שכ־80% מהעובדים בארצות הברית צפויים שה־LLMs ישפיעו על לפחות 10% מתפקידיהם, ו-19% עשויים לראות חצי מהמשימות שלהם משתנות או מוחלפות.
האתגר עבור מיקרוסופט, מעבר לטכנולוגיה, הוא המורל הפנימי: עובדים שמפחדים להיות “הנמחקים הבאים”, תרבות שמואששת מחדש תחת לחץ, וביקורת שהנהגה צריכה להיות אמפתית כמו שהיא שאפתנית. נדלה הודה שהוא שומע את ההערות: “כמה מהעסקים הגדולים שבנינו עשויים לא להיות רלוונטיים בעתיד,” אמר לעובדים בפגישה, כאשר ביקורת על עוינות, קשיחות וחוסר אמפתיה הופיעה כתגובה למציאות הקשה.
הבחירה של מיקרוסופט לא לקחת חלק בפרויקט הענק “Stargate” — שהוביל OpenAI עם שותפים כמו Oracle ו־SoftBank — וחתירתה לבנות תשתית AI מבוזרת וגמישה, משקפת שינוי אסטרטגי: לא לשים את כל הביצים בסל ענק אחד, אלא לתמוך באקוסיסטם כולל שיתופי – תוך ניהול סיכון.
בשורה התחתונה, מיקרוסופט ניצבת ברגע תחלופה שבו לא מספיק להיות “החברה ששולטת בתוכנה” — צריך להיות זו שמבינה את הבחירה, הסינון, העיצוב והמשמעות שבין הקוד והחיים. היא לא בונה רק כלים של העתיד – היא בונה את עצמה מחדש סביב חירה בין הישרדות למהפכה.
