חברת Nvidia הפכה השבוע לראשונה בהיסטוריה שהגיע לשווי שוק חסר תקדים של 5 טריליון דולר, רגע מכונן לא רק עבורה אלא לכל תעשיית הטכנולוגיה. בתוך פחות משנה החברה הוסיפה טריליון נוסף לשוויה, הודות לביקוש הבלתי נגמר למעבדי ה-GPU שלה שמניעים את מהפכת ה-AI. מניות החברה זינקו ביותר מ-50% מתחילת השנה, כש-Jensen Huang מצהיר על צפי למכירות שבבים בהיקף של חצי טריליון דולר ועל הקמת שבעה סופר-מחשבים חדשים בארצות הברית. ההשקעה של מיליארד דולר בנוקיה והכניסה לעולמות התקשורת מבוססת AI, לצד תכניות להשקעה של עד 100 מיליארד דולר ב-OpenAI, מציבות את Nvidia לא רק כספקית שבבים אלא ככוח שמגדיר מחדש את תשתיות המידע של העידן הבא. כשהיא שווה כיום יותר מכל שוקי המניות בעולם למעט ארה״ב, סין ויפן, Nvidia הופכת לסמל של עידן שבו בינה מלאכותית אינה רק תחום טכנולוגי, אלא הכלכלה עצמה.
אלפאבית, החברה האם של גוגל, ממשיכה לשבור שיאים והפכה לראשונה בהיסטוריה שלה לחברה שמדווחת על הכנסות רבעוניות של מעל 100 מיליארד דולר. ברבעון השלישי של 2025 היא רשמה הכנסות של 102.3 מיליארד דולר, עלייה של 16% לעומת השנה שעברה, ורווח נקי של 2.87 דולר למניה, צמיחה של 35%. מנכ״ל החברה סונדאר פיצ׳אי ציין כי “הגישה ההוליסטית שלנו לבינה מלאכותית מספקת מומנטום חזק”, כשחטיבת הענן צומחת ב־34% ומגיעה להכנסות של 15.2 מיליארד דולר. גוגל אמנם נראית בלתי ניתנת לעצירה, אך מאחורי המספרים מסתתרת הוצאה הונית חסרת תקדים: כ־85 מיליארד דולר שהוקצו לתשתיות AI: שבבים, חוות שרתים ומרכזי נתונים, שמציבה את החברה בלב הקרב על עתיד הבינה המלאכותית.
במקביל לפתיחת עונת הדוחות, השוק כולו מרגיש את הלחץ. חששות מ"בועת AI" מרחפים מעל הענקיות: Meta הפחידה את המשקיעים כשהודיעה שתגדיל משמעותית את הוצאות ה־AI שלה עד 2026, מהלך שגרם למנייתה לצנוח בכ־8% ולמחוק כ־160 מיליארד דולר משוויה. מניית Microsoft איבדה כ־3.6% לאחר האטה בצמיחת Azure ותקלת שירות שזכתה לחשיפה עולמית, בעוד Alphabet דווקא זינקה בכ־6% בזכות הדוח החזק. שבע החברות שמרכיבות את קבוצת “Magnificent 7” ממשיכות להיות המנוע שמניע את מדד S&P 500, לטוב ולרע.
מיקרוסופט מצידה הציגה רבעון יציב אך מתון: הכנסות של 70.1 מיליארד דולר, עלייה של 13% כשהרווח למניה טיפס ל־3.46 דולר. Azure אמנם ממשיך לצמוח, אך בקצב איטי יותר, מה שמעלה שאלות לגבי רמת הרוויה בענן הארגוני. מיקרוסופט משקיעה כעת סכומי עתק בבניית מרכזי נתונים ובשילוב Copilot Across Everything מגישה שמנסה לחבר את כל מוצרי התוכנה של החברה דרך שכבת AI אחידה, אך גם מייקרת משמעותית את ההוצאות.
אצל Meta, מאחורי הרעש סביב ההשקעות מסתתרת מכונה עסקית שעדיין עובדת היטב: ההכנסות ברבעון הגיעו ל־51.2 מיליארד דולר, עלייה של 26%, אך החברה רשמה חיוב מס חד־פעמי שחתך את הרווח הנקי המדווח. זוקברג מתעקש שההימור על AI הוא “השקעה בעתיד החברה”, ומפתח את מודל Llama 3 לצד פלטפורמת Meta AI שתשולב ב־Instagram וב־WhatsApp. עם זאת, השוק מתחיל להראות פחות סבלנות למהלכים שמעלים את ההוצאה אך עדיין לא מציגים ערך פיננסי ישיר.
אמזון, שצפויה לפרסם את תוצאותיה בימים הקרובים, נמצאת בעמדה מעניינת: AWS נלחצת בין Azure ל־Google Cloud, בזמן שתחום המסחר המקוון מתמודד עם שחיקה ברווחיות. המשקיעים בוחנים האם אמזון מצליחה לשלב בין החלק “הישן” של הקמעונאות לבין החלק “החדש” — הפיכת AI למנוע רווח אמיתי, ולא רק לשכבת שירות.
לסיכום, עונת הדוחות הזו ממחישה עד כמה כלכלת הבינה המלאכותית הפכה למרוץ חימוש בין תשתיות, צ׳יפים ומודלים, כשכל חברה מנסה להוכיח שההשקעות הכבדות יהפכו מהר מאוד להכנסות. המשקיעים כבר לא מתרגשים מהבטחות על “חזון” או “עתיד מבוסס AI”, אלא מחפשים ROI, זמן להחזר השקעה, ויתרון תחרותי אמיתי. עבור מנהלי חדשנות ויועצים דיגיטליים, המסר ברור: עידן AI נכנס לשלב הבגרות שלו, שבו פחות מדברים על פוטנציאל ויותר נבחנים על ביצועים, יעילות והשפעה עסקית.
