האם הרובוטים עומדים לעשות הכול בשבילנו…?! וכשאני אומר הכול – אני מתכוון באמת להכול.
חברת Figure חשפה השבוע את Figure 03, הדור השלישי לרובוט ההומנואידי שלה, שנבנה מחדש מקצה לקצה לשימוש עם Helix — מערכת בינה מלאכותית ויזואלית־לשונית, ולפריסה עולמית בקנה מידה נרחב. אם עד היום רובוטים כלליים נראו כמו הבטחה רחוקה מהמעבדה, Figure מנסה להפוך אותם למציאות מסחרית של ממש.
בלב הדגם החדש עומדת מערכת חישה שכולה שדרוג. מצלמות הראייה פועלות בקצב תמונה כפול, עם שיהוי קטן פי ארבע מהדגם הקודם ושדה ראייה רחב יותר ב־60%. בקצות האצבעות שולבו חיישנים רגישים במיוחד, המסוגלים לזהות לחץ של שלושה גרם בלבד — בערך כמו משקל של מהדק נייר. השילוב הזה מאפשר ל־Helix להבין סביבות מורכבות ולתפעל חפצים בדיוק כמעט אנושי, בין אם מדובר באחיזה של קופסה עדינה או בניווט במרחב צפוף.
היכולות האלה מקבלות גם ממד תעשייתי ברור: טעינה אלחוטית מתמדת ו־offload מהיר של דאטה בקצב של 10 ג’יגה־ביט לשנייה מבטיחים עבודה כמעט רציפה. Figure הקימה מפעל ייצור ייעודי — BotQ — שצפוי לייצר 100,000 יחידות בתוך ארבע שנים, סימן מובהק למעבר מרובוטים ניסיוניים למוצרים הניתנים לייצור המוני.
שלוש דורות פנימה, עדיין אף אחד לא ראה רובוט הומנואידי עובד באופן אמין באמת מחוץ למעבדה. Figure 03 אולי קרוב יותר מכל קודמיו, אבל עד שלא נראה אותו מסדר מדפים או מנקה חדר בלי השגחה, ההבטחה של “רובוט כללי” נשארת תיאורטית. ובכל זאת, המבנה האנכי של החברה — שליטה מלאה בחומרה, תוכנה וייצור — רומז לאפשרות שבינה מלאכותית סוף סוף שוברת את מחסום החומרה.
אם זה יצליח, נצטרך לשאול את עצמנו שאלות גדולות בהרבה מטכנולוגיה בלבד. מה יקרה כאשר מכונות יוכלו לבצע כמעט כל סוג עבודה? האם נעבור לעולם של הכנסה בסיסית אוניברסלית? האם נחדש מהר יותר כי הרובוטים יקחו על עצמם את העבודות הסיזיפיות, או שנאט כי אותן עבודות הן שהכריחו אותנו לחדש מלכתחילה? ההיסטוריה מלמדת שכל גל אוטומציה יצר בסופו של דבר יותר הזדמנויות מכפי שהשמיד — הטרקטור דחק את פועלי השדות אבל האכיל מיליארדים, המחשב חיסל משרות פקידות אבל הוליד תעשיות שלמות. אבל רובוטים הומנואידיים שונים: הם לא רק ממכנים עבודה, הם ממכנים יכולות אנושיות עצמן — וזה מאלץ אותנו לחשוב מחדש על זהות, משמעות וכלכלה בעולם שבו עבודה כבר אינה המדד המרכזי לערך.
באופן אישי, התחושה שלי מורכבת. מצד אחד, לראות טכנולוגיה כזו מתגבשת למוצר מוחשי שמסמן את העתיד הקרוב — זה מרגש. מצד שני, הרעיון שרובוט הומנואידי ישוטט בבית שלי בלילה קצת מצמרר. אני לא בטוח שאני מוכן למפגש פתאומי במסדרון בדרך למטבח. ובכל זאת, קל לדמיין כיצד טכנולוגיה כזו תשפר את החיים של אנשים רבים: בבתי חולים, מוסדות ציבור, תחבורה, בתים פרטיים ועוד. כדי שזה יקרה באמת, נצטרך לא רק רובוטים טובים יותר — אלא גם מפת דרכים ברורה לבניית אמון, עם מנגנוני אבטחה, שקיפות ותפעול ברורים.
Figure ממשיכה לשכלל את העתיד על הנייר. עכשיו מגיע החלק הקשה באמת — לגרום לרובוט להופיע במציאות.