מספרים הם לפעמים רק מספרים, אבל לפעמים הם מספרים סיפור. המקרה של רוולוט (Revolut) הוא מהסוג השני, סיפור על צמיחה פנומנלית שמשנה את כללי המשחק. הנתונים האחרונים שהחברה פרסמה לרבעון האחרון הם פשוט מטורפים: הכנסות של 1.4 מיליארד ליש"ט, שווי שוק של 75 מיליארד דולר וקצב צמיחה שמאיץ. הנתונים הללו לא רק מדהימים בפני עצמם, אלא הם גם מציגים תמונה גדולה יותר: רוולוט היא כבר לא עוד סטארט-אפ מבטיח, אלא חברת טק היפר-סקייל הראשונה של בריטניה, כזו שהממלכה חיפשה במשך שלושה עשורים.
המקרה של רוולוט הוא עלייתם של הדור החדש של הפיננסים הדיגיטליים. בעוד בנקים מסורתיים נאבקים להתמודד עם רגולציה כבדה ומודלים עסקיים מיושנים, רוולוט מציגה מודל של "סופר-אפ" פיננסי שנותן מענה מקיף לצורכי הלקוחות. לא עוד אפליקציה פשוטה להמרת מט"ח כפי שהתחילה, אלא פלטפורמה שמציעה הכול: קריפטו, מסחר במניות, חסכונות, הלוואות, ביטוחים ועוד. המהפכה הזו מתבטאת לא רק במספר הלקוחות שצמח ל-60 מיליון ברחבי העולם, אלא גם בשווי החברה, שמכפיל ההכנסות שלה (18x) גבוה משמעותית מזה של בנקים מסורתיים (בסביבות 2x).
האם רוולט היא הכלל או היוצא מהכלל? למרות הצלחתה המטאורית, רוולוט אינה מייצגת את כל תעשיית הפינטק. חברות רבות אחרות בתחום, כמו N26 או ווייס (Wise), מתמודדות עם אתגרים שונים וקצבי צמיחה מתונים יותר. ווייס, לדוגמה, התמקדה בשירות העברות כספים בינלאומיות שקוף וזול יותר ופחות במודל של "סופר-אפ". חברות אחרות, כמו מונזו (Monzo) וסטארלינג בנק (Starling Bank), מתמקדות יותר בשוק הבריטי המקומי. כלומר, ההצלחה של רוולוט אינה מבטיחה ששחקנים אחרים בתחום ייהנו מאותה רמת צמיחה והערכה.
השווי הפיננסי שלה מעיד על עצמה חסרת תקדים: אמנם החברה מציגה רווחיות (רווח נקי של 1.4 מיליארד דולר בשנת 2024), אך שווי השוק שלה, שהגיע ל-75 מיליארד דולר במכירת מניות משניות, משקף בעיקר את הציפיות האדירות לצמיחה עתידית. לעומת זאת, בנקים מסורתיים, כמו ברקליס, מציגים רווחיות גבוהה בהרבה (מעל 6 מיליארד דולר), אך עם שווי שוק נמוך משמעותית. המשקיעים מתמחרים ברוולוט לא את רווחי העבר אלא את הפוטנציאל לחדור לשווקים חדשים, להציע מוצרים נוספים ולשבש את השוק הבנקאי. כל האטה בצמיחה, רגולציה נוקשה או כישלון חדירה לשווקים כמו ארה"ב, עלולים להוביל לירידה דרמטית בשווייה.

האם יש סיכוי שהחברה תימכר? למרות שהחברה מתגאה בהיותה פלטפורמה ש"מסרבת להימכר", רכישות הן חלק טבעי במגמת הגיבוש של שוק הפינטק. ההיסטוריה מראה כי אפילו חברות גדולות נמכרות במקרים של רגולציה קשה, תחרות מוגברת או הצעת רכישה אטרקטיבית במיוחד. אולי רוולוט רוכשת כעת בנק אמריקאי, אבל התמונה יכולה להתהפך במהירות.
מה עומד מאחורי המספרים של רוולט?
הסיפור של רוולוט הוא למעשה סיפור על שינוי עמוק יותר בכלכלה הבריטית. בריטניה תמיד התמודדה עם "פער" תעשיית הטק, כשחברות בולטות כמו DeepMind ו-ARM נרכשו או בחרו בהנפקה בארה"ב. רוולוט, שצמחה מתוך סצנת הפינטק הלונדונית, מציגה מודל של פלטפורמה גלובלית שמסרבת להיטמע. הצמיחה של רוולוט היא הוכחה שבריטניה מסוגלת לייצר חברות ענק בתחום הדיגיטלי, אך היא גם מעלה שאלה נוקבת: האם התקשורת והחברה הבריטית מבינות באמת את גודל ההישג, או שהן מתייחסות למהפכה הזו כאל עוד אירוע שגרתי?
התשובה ככל הנראה מורכבת: מצד אחד, ישנה מודעות גוברת לתפקיד הפינטק בשינוי השוק. מצד שני, ההסתייגות והזהירות עדיין קיימות. יחס הערכה של 18x מההכנסות הוא אופטימי ביותר, ומשקיעים ירצו לראות שהחברה מצליחה להמשיך את הצמיחה האקספוננציאלית שלה, גם כשהיא מתמודדת עם רגולציה הולכת וגוברת, תחרות בשווקים חדשים וסביבה כלכלית משתנה.
בסופו של דבר, רוולוט היא יותר מאפליקציה פיננסית. היא סמל: סמל לכוח של חדשנות מהירה, סמל לביטחון עצמי של חברת טק בריטית שנולדה בחדר קטן בלונדון וכעת מכוונת להיות בין שלוש החברות המובילות בכל שוק בו היא פועלת. האם בריטניה תדע להפוך את רוולוט למודל שיצמיח דורות נוספים של חברות היפר-סקייל? הזמן יגיד.