דמיינו שאתם גרים בעיר גדולה, קניתם תמונה חדשה ואתם רוצים לתלות אותה על הקיר. אין לכם מקדחה בבית. האם זה אומר שעכשיו צריך לרכוש מקדחה, לאחסן אותה בארון, להשתמש בה פעם אחת בשנה ולקוות שבפעם הבאה תזכרו איפה שמתם אותה? הסיטואציה הפשוטה הזו חוזרת שוב ושוב בחיים העירוניים. שואב אבק חזק, מכונת שטיפה, כלי עבודה, אפילו מכשירי מטבח. אנחנו קונים אינספור מוצרים בשביל שימוש רגעי, רק כי אין לנו דרך נוחה אחרת לגשת אליהם. מתוך היומיום הזה נולדה TULU. לא כחברה שמוכרת מוצרים, אלא כפלטפורמה שמציעה דרך אחרת לגמרי לחיות בעיר, גישה במקום בעלות, שימוש במקום צבירה, ובניין מגורים שהופך משטח פרטי סגור לאקוסיסטם משותף.
את הרעיון הזה הוביל ישי להבי, אבל מהרגע הראשון הוא לא היה לבד. לצידו עמדה יעל שמר, המייסדת השותפה (שגם מופיעה ברשימת 30Under30 של מגזין פורבס), והחיבור ביניהם עיצב את ה-DNA של TULU. שמר הביאה איתה הסתכלות חדה על חוויית המשתמש ועל התפקיד שבניינים יכולים למלא בחיי היומיום של הדיירים, לא רק כנדל״ן אלא כפלטפורמה חיה. יחד הם זיקקו תפיסה שלפיה בניין מגורים הוא מערכת משותפת שמאפשרת צריכה חכמה יותר, יעילה יותר ובעיקר כזו שמתאימה לאורח החיים העירוני של 2026. זה שילוב בין אינטואיציה יזמית, הבנה עמוקה של אנשים ויכולת לבנות מערכת מורכבת שעובדת בקנה מידה גדול.
אבל TULU לא עוסקת רק בנוחות. היא יושבת על שינוי עמוק יותר בהתנהגות צרכנית. יותר ויותר אנשים, בעיקר דורות צעירים שחיים בערים צפופות, כבר לא מחפשים לצבור חפצים אלא להבטיח לעצמם שימוש זמין כשצריך. במובן הזה, TULU מייצגת מעבר מכלכלת בעלות לכלכלת שימוש. לא שיתוף רומנטי, אלא מודל פרקטי שמבוסס על נגישות, זמינות והתאמה למציאות עירונית שבה מקום הוא משאב יקר.
המודל של TULU פשוט להבנה אבל חכם בביצוע. במקום שכל דייר יחזיק בבית מקדחה, שואב אבק או מכונת שטיפה, הבניין עצמו הופך לנקודת גישה. דרך אפליקציה, הדיירים יכולים לשאול מוצרים שנמצאים בלובי או בחדר ייעודי, להשתמש בהם לפי צורך ולהחזיר. הבעלות נשארת מאחור, והחוויה עוברת לקדמת הבמה. עבור הדיירים זו נוחות וחיסכון, עבור בעלי הבניינים זו תוספת ערך מוחשית, ועבור הערים זו דרך לצמצם בזבוז, עומס וצריכת יתר.
אחד האלמנטים שפחות נראים לעין, אבל קריטיים להצלחת המודל, הוא ההתאמה המקומית. המוצרים שזמינים בכל בניין אינם זהים. הפלטפורמה מאפשרת התאמה לפי הצרכים האמיתיים של הדיירים, בין אם מדובר בסטודנטים, משפחות צעירות או קהילות עירוניות אחרות. לאורך זמן, השימוש עצמו מכתיב מה צריך להיות שם, ומה פחות רלוונטי. זו לא רשימת מוצרים גנרית, אלא מערכת שחיה ולומדת את הקהילה שבתוכה היא פועלת.
הצמיחה של החברה ממחישה עד כמה הרעיון פוגש צורך אמיתי. TULU פועלת כיום ביותר משישים ערים ובארבע עשרה מדינות, עם שיתופי פעולה עם בעלי ומפעילי נדל״ן מהגדולים בעולם. יותר מרבע מיליון אנשים כבר קיבלו גישה לשירות, ובממוצע כל עשר שניות מישהו, איפשהו בעולם, משתמש במוצר של TULU. במקרים רבים, גם הדיירים עצמם הם אלה שדוחפים את השירות קדימה, כשהם מבקשים להביא אותו לבניינים חדשים שאליהם הם עוברים. זה סימן מובהק לכך שהפתרון לא נכפה מלמעלה, אלא נמשך מלמטה.
כאן נכנס גם ממד המותגים. לאורך הדרך, מוצרים של מותגים גלובליים מוכרים החלו להופיע בתוך הבניינים עצמם דרך הפלטפורמה, בהם Bosch, Kärcher, Samsung, **LG ו Philips. אבל הסיפור המעניין הוא לא רק מי נמצא שם, אלא איך. ברוב המקרים, לא TULU פנתה למותגים, אלא להפך. מותגים פנו ביוזמתם מתוך הבנה שהבניין הפך לנקודת מגע חדשה עם צרכנים עירוניים. לא מדף בחנות ולא פרסומת, אלא נוכחות ברגע השימוש עצמו, כשהמוצר באמת נבחן.
עבור המותגים, זו הזדמנות נדירה להתנסות אמיתית וללמידה. עבור TULU, זה מחזק את המעמד של הפלטפורמה כצומת בין בניינים, צרכנים ומותגים. הבניין הופך לערוץ מדיה, והשימוש עצמו הופך לדאטה שמספר סיפור מדויק על צרכים, תדירות והקשר.
מאחורי המספרים והשותפויות יש גם סיפור יזמי לא מייפה. להבי מתאר יזמות כדרך חיים שדורשת אומץ להתחיל, משמעת להמשיך וענווה כדי לגדול. הדרך לא תמיד מסודרת, לעיתים מבולגנת ולעיתים קשה מאוד, אבל היא מלמדת איך לבקש עזרה, איך להקשיב ואיך לבנות אמון עמוק. במקרה של TULU, האמון הזה נבנה בין הצוות, בעלי הבניינים, השותפים המסחריים והמשתמשים עצמם.
האמון הזה גם מתורגם להון. החברה הרחיבה את סבב Series A לסכום כולל של שלושים ושבעה מיליון דולר, בהובלת Greensoil PropTech Ventures ובשיתוף משקיעים קיימים כמו Bosch Ventures ו New Era Capital Partners, לצד קרנות ושחקנים אסטרטגיים נוספים. לא מדובר רק בכסף, אלא בשותפים שמבינים שהחיבור בין נדל״ן, טכנולוגיה וצריכה חכמה יגדיר מחדש את חוויית המגורים העירונית.
בסופו של דבר, TULU לא מנסה רק להשכיר מוצרים. היא מציעה תפיסת חיים אחרת לעיר המודרנית. פחות בעלות, יותר גישה. פחות עומס, יותר גמישות. ואם לשפוט לפי העניין של דיירים, בעלי בניינים ומותגים כאחד, זו תפיסה שעוברת במהירות מפתרון קטן לבעיה יומיומית לפלטפורמה גלובלית שמבקשת לשנות את האופן שבו אנחנו חיים, צורכים ומשתפים.
