גם אתם מרגישים שעידוד הצרכנות ברשתות החברתיות יצאה משליטה? בכל יום הפידים שלנו מתמלאים במוצרים זולים שפשוט ״חייבים לקנות״, מוצרים שמבטיחים לפתור בעיות מאוד ספציפיות שלא באמת קיימות מחותך בננות ועד שואב אבק למקלדת או כיסוי דקורטיבי לפח האשפה. ״החיים לפני ואחרי״, לא פחות עם סרטונים שעשויים בצורה מאוד משכנעת עד אפקטיבית. רבים קונים את המוצרים מתוך אמונה אמיתית בכדאיות ובתרומה של המוצר לחיים שלנו, רק לגלות אחרי כמה שעות שהמוצר מיותר לגמרי, אז הוא נזרק לארון או לפח.
רגע לפני פסטיבל הבלק פרידיי, סוג של שיא שנתי שרק מעלה את הווליום של סרטוני המכירות, היוצר מאט ד׳אבלה הפיק סרטון שמדבר על צרכנות יתר שמונעת מטרנדים במדיה חברתית ומסביר איך האלגוריתם, יחד עם טקטיקות כמו FOMO, קלות קנייה, דמויות אולטרה משכנעות שמציגות פתרונות קסם ואינסוף סרטוני “חייב שתראו את זה”, הופכים אותנו לקהל שבוי.
הוא מציג את המנגנונים מאחורי שיווק שותפים ודרופשיפינג, את המרווחים הגבוהים, את הווליום העצום ואת העובדה שרוב היוצרים כלל לא משתמשים במוצרים שהם מקדמים.
וכאן נכנסת לתמונה גם הבינה המלאכותית. ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, מערכות המלצה הופכות חדות יותר, פרסונליות יותר, ובעיקר משכנעות יותר. AI מנתח הרגלים, זמן צפייה, סגנון חיים ומיקרו-סיגנלים כדי להציג את המוצר המדויק שיפגע לנו בדיוק בנקודת החולשה. AI גם מאפשר לייצר עוד ועוד סרטונים, הדמיות, קריאות לפעולה ותוכן “אוטומטי” שמעצים את הצפת המוצרים. השילוב בין AI, פרסום דינמי ורכישה בלחיצה אחת עלול להפוך את מסע הצריכה למכונה כמעט בלתי ניתנת לעצירה, כזו שמקדמת מוצרים לא כי הם טובים, אלא כי הם ויראליים.
אבל מעבר לביקורת הצרכנית והסביבתית, המסר בסרטון של ד׳אבלה מדגיש נקודה עמוקה יותר: כמות המוצרים חסרי הערך שאנחנו צורכים גוזלת לנו זמן, כסף ותשומת לב, ומרחיקה אותנו מחיים מודעים ופשוטים יותר. זהו מסע משעשע, ציני ולעיתים כואב לתוך ה”תעשייה” שמייצרת צריכה אימפולסיבית בקנה מידה שלא נראה בעבר, ומה אנחנו יכולים לעשות כדי להפסיק לרדוף אחרי המוצר המיותר הבא.
