כבר שנים מדברים על הקונספט של ערים חכמות, מציאות אורבנית מתקדמת שבה אזרחים נהנים מאיכות חיים גבוהה, הודות למינוף של טכנולוגיות מתקדמות ודאטה. כבר לפני חמש שנים הכריזה יצרנית הרכבים טויוטה שבמקום להמתין למציאות שכזו ואז להגיב אליה, היא בונה אחת מאפס, ממש למרגלות הר פוג'י. הפרויקט, שנקרא Woven City, נחשף לראשונה ב־2020, וכעת, חמיש שנים אחר כך, נכנס לשלב בו תשתיות ומשקי ניסוי עומדים להפוך למציאות רחובות.
הרעיון שמאחורי Woven City הוא להפוך את העיר הזו למעבדה חיה — מקום שבו טכנולוגיות של תחבורה אוטונומית, רובוטיקה, בתים חכמים ואנרגיה נקייה נבחנות לא רק בתנאי מעבדה, אלא כשהן חיות בינינו במרחב אמיתי. טויוטה קוראת לפרויקט “מסלול מבחן” (test course) לניידות — עד כדי כך שחלק ראשון של העיר כבר נפתח, ומשפחות של עובדי החברה צפויות לעבור לשם בקרוב.
אבל בקצה החזון מסתתרת גם שאלה אסטרטגית — האם פרויקט כזה הוא בעיקר יומרה תדמיתית או המפתח לשינוי מהותי בעולם התחבורה והערים? בתקופה שבה טכנולוגיות של נהיגה אוטונומית מתקיימות בעיקר כפרויקטים ניסיוניים בעיריות או באזורים מוגבלים בערים גדולות בעולפם, Woven City מנסה לדחוף את המגרש קדימה: העיר תעוצב כך שתתאים מראש לרכבים אוטונומיים ומערכות מונעות רובוטית. לדוגמה, אחד מהאתגרים שהוזכר בכתבות הוא כך שהבתים ישללו שירותים שנשלחים אליהם אוטומטית — כמו פינוי אשפה, תזמון מלאי במקררים חכמים — כחלק מהניסיון ליצור סביבה שמגיבה לחיים של אנשים בלי שהם יצטרכו לתפעל את הכול.
נכון לעכשיו, טויוטה צופה כי כ־300 תושבים, בעיקר משפחות של עובדי החברה, יתיישבו בשלב הראשון בעיר, עם תכנון להרחיב אותה בהדרגה לכ־2,000 בני אדם. השנה כבר נםתחו חלק מהאזורים הראשונים והעבודה הניסויית החלה באופן רשמי. כדי לממן את הפרויקט, טויוטה הוציאה אגרות אקלים (sustainability bonds) בשווי של 1.5 מיליארד דולר.
ואולם, לצד ההתלהבות, יש גם ספקות. בבלומברג דיווחו שעלות הפרויקט והצורך המקורות הגבוהים מעוררים שאלות על ההיתכנות הכלכלית שלו בטווח הקצר. גם בשיח הציבורי נשמעת ביקורת על הפוטנציאל להפוך את העיר לניסוי אנושי מתמשך — איסוף עצום של נתונים על תושבים, על החיים שלהם, על כל פעולה יומיומית. יתכן שהקווים בין מרחב ציבורי לפרטי יטושטשו לרעה.
אבל לחזון השאפתני הזה יש משמעויות מגוונות המשפיעות לא רק על תחום התחבורה, אלא גם למשל על ענף התיירות: ראשית, מדובר בהזדמנות לחקור איך ערים בעתיד יותאמו כבר מראש לחיים של תיירים — עם תחבורה חכמה, סביבות מגורים זמניות וחוויות מותאמות אישית. שנית, זהו מגרש ניסוי שבו פתרונות טכנולוגיים לחיים עירוניים — רובוטים לניקיון, משלוחים אוטונומיים, דיגיטליזציה של שירותים — יוקרנו בסביבה מבוקרת לפני שיישלחו לערים רגילות. לבסוף, מותגים בתחום התיירות יכולים להסתכל על Woven City כעל בית חכם לשיתופי פעולה: חברות אירוח, פלטפורמות נסיעה מקומית, פתרונות חכמים לתיירים — כל אלה יכולות להשתלב קודם כאן, לקבל “תעודת כשרות ניסויית”, ואז להתרחב לעולם האמיתי.
בעוד טויוטה מנסה להפוך רעיון שאפתני למציאות, שאר תעשיית התחבורה, העירוניות והתיירות צפויות לעמוד בציפייה — לראות אם Woven City תהיה פחות פרויקט פנטזיה ויותר מפעל שינוי ממשי. מה שבטוח זה שמבחינת טויוטה מדובר בהכרח, בטח אל מול התחרות הגוברת מצד יצרניות רכבים כמו טסלה, BYD וחברות סיניות נוספות. מאז ומתמיד טויוטה הצטיינה בתכנון ובביצועים יוצאי דופן, אבל באופן יחסי פחות בחדשנות פורצת דרך, כעת, במסגרת העיר החכמה שלה, תהיה לה הזדמנות לבחון לעומק שלל השלכות, הזדמנויות והשפעות טכנולוגיות על החיים הצפויים בסביבות האורבניות של העתיד.
