טיקטוק שופ, פלטפורמת המסחר האלקטרוני של ענקית הווידאו הקצר, הושקה בארה״ב בספטמבר 2023 אחרי שהציגה הצלחות ניכרות בשווקים אסייתיים. הרעיון פשוט אבל עוצמתי: להפוך את הצפייה בתוכן לנקודת מכירה, כך שהמשתמש לא נדרש לצאת מהפיד אלא יכול לרכוש את המוצר שראה בסרטון או בשידור חי ישירות מתוך האפליקציה. זה מהלך שהופך את התוכן עצמו למנוף שיווקי שמחבר בין בידור, אמון בקהילות יוצרי תוכן ופעולה מיידית של קנייה.
שנתיים אחרי ההשקה בארה״ב, טיקטוק שופ היא כבר לא ניסוי אלא כוח מסחרי עצום. מספר החנויות הפעילות זינק ב־5,000% בתוך שנתיים — מ־4,450 ביולי 2023 ל־231,334 ביולי 2025 — והחנויות שמבצעות מכירות בפועל קפצו מ־2,732 ל־90,495, עלייה של יותר מ־3,200%. הערך הכולל של הסחורות שנמכרו (GMV) זינק מ־15 מיליון דולר ביולי 2023 ל־1.1 מיליארד דולר ביולי 2025, ובקנה מידה עולמי נמדדו כ־26 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2025 בלבד. במקביל, מספר היוצרים שמרוויחים מהפלטפורמה זינק מ־11,800 בספטמבר 2023 ל־184 אלף ביולי 2025 — גידול של כ־1,400%. גם המחירים הממוצעים של המוצרים ירדו מכ־21.45 דולר ל־19.11 דולר, תוצאה של תחרות גוברת ושל מותגים שמשתמשים בפלטפורמה יותר כערוץ שיווקי ופחות ככלי למקסום רווח מיידי.
המספרים האלו מעניינים לא פחות מהאופן שבו הם נבנים. בארה״ב, 66% מהמכירות הגיעו מסרטוני וידאו מוקלטים מראש בתוך הפיד, בעוד ששידורים חיים סיפקו רק כ־18% מההכנסות — בניגוד גמור לשווקים אסייתיים שבהם לייבסטרים מהווים מנוע מכירה מרכזי. זה מלמד שהצרכן המערבי, ובדומה גם הישראלי, מעדיף לצרוך תוכן בקצב שלו ולא בזמן אמת.
מה קמעונאים בישראל יכולים ללמוד מזה?
החיבור של תוכן עם מסחר הוא לא טריק שיווקי אלא מודל חדש שמפשט את חוויית הקנייה. כדאי לחשוב איך להפוך תוכן מקומי — סרטונים קצרים, שיתופי פעולה עם יוצרים ואפילו מיני־תוכניות לייב — לנקודת מכירה מיידית. שווה לשים דגש על עבודה עם יוצרים קטנים ובינוניים שמביאים אמינות ונאמנות קהילתית, ועל תוכן מוקלט איכותי שיכול לייצר מכירות לאורך זמן. מעבר לכך, צריך להבין שטיקטוק שופ היא לא רק פלטפורמת מכירות אלא זירה אסטרטגית למיתוג ולבניית נאמנות, גם אם זה אומר למכור חלק מהמוצרים כמעט בלי רווח בשביל החשיפה. מי שייכנס מוקדם ויבצע ניסויים מבוקרים ייהנה מיתרון דאטה ותובנות לפני שהשוק המקומי יהפוך רווי, והיכולת להתאים את המודל להרגלי הצריכה בישראל תכריע אם נראה כאן הצלחה דומה למה שקורה בארה״ב ובאסיה.
הזדמנות של Social Commerce בתוך תוכן יומיומי: TikTok Shop מראה שכאשר משלבים תוכן עם יכולת קנייה בתוך אותו מעבר (feed/video), זה מוריד חיכוך לרכישה ויוצר חיבור יותר אנושי ואותנטי. קמעונאים בארץ צריכים לבדוק אם אפשר להביא למודל דומה — לא רק למכור דרך האתר שלהם, אלא להיכנס לפלטפורמות תוכן או רשתות חברתיות עם חנות מובנית.
חשיפה לאינפלואנסרים וליוצרים “רגילים” (micro-creators): לא חייבים להיות מפורסם־על כדי למכור. היוצרים הקטנים, שהולכים עם קהילה יותר ממוקדת, מצליחים להביא אמינות — וזה עובד. כדאי לשתף פעולה עם קהילות מקומיות, בלוגרים, יוצרים שיקראו אמין לצרכנים.
להשתמש בתוכן מוקלט ולא להסתמך רק על לייב: כיוון שבתרבות הצרכנית האמריקאית (וכלומר גם בארץ בהתאמות) אנשים פחות נוטים לצרוך לייב בזמן אמת, יותר לצרוך תוכן מוכוון, מוקלט, שניתן לצפות בו בזמן פנוי. אם עושים לייב — זה יכול להיות לאירועים מיוחדים, לאספקת תחושת “חיה”, אבל לא חייב להיות הנכס העיקרי.
מודלים של מחירים ותחרות כפולה תפקידים באסטרטגיה השיווקית: ירידת מחירים ממוצעת מראה שהמותגים צריכים להיות מוכנים לתת הנחות או למחירים אטרקטיביים — אבל זה צריך להיות חלק מהחשבון, לא משהו שנעשה באקראי. אם המותג משתמש בפלטפורמה לא רק למכירות אלא גם לחשיפה, הרווחיות צריכה להיות מיושרת עם הערך השיווקי של הנראות והניסיון של הלקוחות.
מדידה חכמה — לא רק זמן אמת אלא גם שורה תחתונה לאורך זמן: לבדוק לא רק “כמה מכירות היום”, אלא גם מה ערך הלקוחות שנכנסו דרך הפלטפורמה הזו — חזרה למותג, תדמית, המלצות, חשיפה ברשתות אחרות וכו׳.
כניסה מוקדמת נותנת יתרון: TikTok Shop גדלה מהר מאוד וזה יצר “נכסי מוקדמות” של מותגי מובילים. בארץ, מי שירוץ מוקדם עם פיילוטים, ייחשף לתובנות, ידע להתאים את המודל — ויהיה קרוב יותר להיות מוביל כשהתחרות תגדל.
התאמה תרבותית חשובה: מה שעובד בארה״ב לא תמיד יעבוד בישראל — יש הבדלים בהרגלי צריכה, סגנון תוכן, אמון בקניות אונליין, שליחת מוצרים, שירות לקוחות. חשוב לבדוק ניסויים מקומיים, להבין מה עובד עם הקהל שלכם.
