בתחילת השבוע, העולם הדיגיטלי חווה משבר נרחב: שירותי הענן של Amazon Web Services קרסו למשך שעות והביאו לשיתוק של אינספור אפליקציות, אתרי שירותים ומערכות שקשורות ישירות או בעקיפין למגזר הנסיעות. הענן של AWS מספק תשתיות להפעלת אתרים של חברות תעופה, סוכנויות נסיעות, מערכות ניהול מלונות ואפילו אפליקציות חוויית משתמש שמשרתות מטיילים בעולם. כשהתשתית המרכזית הזו נפלה המטוסים לא עמדו בשורה, אפליקציות הצ’ק־אין קפאו, לקוחות לא יכלו להזמין שירותים ודיווחים על עיכובים ורשלנות הופיעו ברחבי התעשייה.
הבעיה החלה באחד המרכזים הגדולים של AWS בווירג’יניה, בעקבותיה חוו תקלות מאות שירותים שקשורים בענן, בין אם אפליקציות להזמנת טיסות, ניהול הזמנות במלונות או מערכות תשלום אונליין, רובם הופסקו או נענו באיחורים קשים.
עבור תעשיית הנסיעות התוצאה לא הייתה רק טרחה טכנולוגית אלא פגיעה ישירה במשתמש הקצה: ניקח לדוגמה חברה שמפעילה את מערך הצ’ק-אין בדלפקי שדה תעופה: כשהשרתים של AWS לא הגיבו, עובדי הקרקע נאלצו לעבור לשיטות ידניות, מה שגרר עומסי עבודה, טעויות, תורים ארוכים ולקחים שלא יישכחו במהרה. פלטפורמות להזמנת טיסות או מלונות דיווחו על איטיות או חוסר יציבות, מה שהשאיר מטיילים לחכות וגורמים עסקיים להפסיד.
האירוע המחיש שוב את התלות של עולם התחבורה והלוגיסטיקה בתשתיות ענן בודדות: כשענן מרכזי נופל, ההשפעה נוגעת גם ל״עולם הפיזי”. למעשה, התקשורת הפיננסית המליצה בדיווחים שיותר מ-2,500 חברות נפגעו, ומעל 11 מיליון דיווחי משתמשים נרשמו באתרי ניטור כשלים.
מאחר שהמגזר התיירותי מבוסס על מערכות מידע חיות, נתונים בלחץ, והזמנות שמתרחשות בזמן אמת, כל דקה של שיתוק מתורגמת במטוס שמאחר, בוטל או נוסע מופרע. גם מערכות ניהול מלונות, תחבורה משולבת בין ערים, ואפליקציות סיורים חכמות, כולן נפגעו. מבחינת רוב הספקים, ההמלצה שתתברר עכשיו היא לא רק “להיות בהתחשב בהפסקה” אלא לבחון מחדש את האסטרטגיה של תשתיות: האם יש גם ענן משני? האם קיימת גיבוי יצירתי? והאם השירות קריטי מתאים לפעילות ללא תלות בשרת יחיד?
ל־AWS לקח שעות ארוכות להודיע שכל השירותים שבו חזרו לפעולה. הנתונים מראים כי המערכת חזרה ברוב המקרים לפעולה עד הערב באותו יום אך גם אז, חלק משירותים נפגעו ממשבר צבירה של בקשות וצווארי בקבוקים.
הסיפור הזה מספק כמה תובנות חשובות עבור ארגונים בענף התיירות אבל גם בתחומים אחרים כמובן: ראשית, חברות בתחומי הנסיעות והלוגיסטיקה, כאשר השירות שלכם תלוי בתשתית ענן, יש לבנות “הכנה לשעת חירום” כמו כבש יחסי גיבוי או עבודת “אוף ליין” זמנית. שנית, האירוע מאיר מחדש את הצורך בגיוון ספקי תשתיות (Multi-Cloud) או לחלופין הגדרה ברורה של חוזים ותנאי שירות עם ספק הענן, כולל סעיפי פיצוי או ביטחון פעילות. שלישית, החוויה של הלקוח הופכת להיות נקודת מפגש בין טכנולוגיה, שירות ומותג ולכן עצירה של מערכות טכנולוגיות הופכת לנזק מיתוגי כבד. וכשמדובר בענף התיירות שם התחרות עזה, האמון נמוך והלקוח עובר מהר, יציבות מערכות היא לא רק “תוספת” אלא תנאי קיומי.
לסיכום, קריסת הענן של AWS היא קריאת השכמה ורמז לעתיד שבו תשתיות וירטואליות יהיו יסוד לכלל השירותים הפיזיים: מטוסים, מלונות, שירותי הסעות. היא מאפשרת לראות בבירור כי כשענן אחד נופל מרשת האינטרנט נוֹפֶל גם העולם שמאחוריו. ולעבור מזה לתכנון-מניעה לפני תביעה או עיכוב, זו הדרך שבה חברות תיירות מצליחות להישאר ערוכות בעולם שבו הבלתי צפוי נעשה צפוי.
