בשנים האחרונות, מודל ה־digital twin – יצירה דיגיטלית מדויקת של מרחב פיזי, מערכת או תהליך – זוכה לתשומת לב הולכת וגוברת גם בענף הקמעונאות, במיוחד בקרב ריטיילרים גדולים כמו Walmart ו-Lowe’s. במאמר שפורסם באתר Modern Retail מוסבר כיצד רשתות אלה מייצרות “שיבוטים דיגיטליים” של החנויות האמיתיות שלהן – כולל החללים הפנימיים, המדפים, מערכות הקירור, האינסטלציה, מערכות חשמל ועוד – כדי לנתח, לחזות, לתכנן ולייעל. במאמר של Mitchell Parton מובאים דוגמאות על האופן שבו Walmart מיישמת את הטכנולוגיה לניהול תחזוקה, והדרך שבה Lowe’s יצרה מודלים אינטראקטיביים לכל אחת מהחנויות שלה בשיתופי פעולה עם Nvidia ו־Matterport.
ביסוד הרעיון עומדת האפשרות שהחלל הפיזי לא יהיה “משוכפל” רק לצורכי תצוגה או שיווק, אלא יהפוך מרחב עבודה פעיל שבו ניתן להריץ סימולציות, לאתר נקודות חולשה או תקלה, ולבצע החלטות אופטימליות מבעוד מועד – מבלי לערוך ניסוי פיזי שעלול להיות יקר או מסוכן. יתרה על כך, עם התקדמות התחום – הוספת חיישנים, אינטרנט של הדברים (IoT), בינה מלאכותית וניתוח בזמן אמת – השכפול הדיגיטלי הופך ל“חיים משל עצמם” שמתקשרים עם המרחב הפיזי. מתוך כך, יוצאות לידי ביטוי שלוש קבוצות שימוש עיקריות
היישום המרכזי שמודגמים במאמר Modern Retail הוא ניהול ואופטימיזציה של מערכות כמו קירור, מיזוג אוויר, מערכות חשמל, ותשתיות אחרות. Walmart משתמש במודלים תלת-ממדיים של החנויות כדי לחזות כשלים במקררים, להנפיק הוראות שירות ולעדכן מוקדם התרעות – כך שבמקום שהבעיה תתגלה באיחור ותגזול מלאי או תגרום להפסקת פעילות, היא תיתפס מראש. לדוגמה, Walmart דיווח על הפחתה של 30% בהתרעות חירום ו-19% בהוצאות תחזוקה בקירור.
Lowe’s מתעדכנת באופן יומי ואף בזמן אמת במידת האפשר, ומטמיעה את הדגמים במכשירים פנימיים של העובדים, בשילוב עם כלים של CAD, תכניות תצוגה (planograms), מלאי פיננסי ועוד.
ברמה רחבה יותר בתחום הלוגיסטיקה ואספקת סחורה, דוחי התחום מצביעים כי שימוש בדיגיטלי טווין מאפשר ליעל שטחי מחסנים, למקסם שימוש במקום, להפחית זמן עמידה של סחורה ולזהות צווארי בקבוק לאורך שרשרת האספקה.
המודלים הדיגיטליים משמשים גם לשלבים מקדימים של תכנון: לפני שינוי תצורה פיזית של החנות, אפשר לסמלץ תרחישי תנועה, מיקום מדפים, שיטות הצבה של מוצרים, שילוט ואפילו התאמת סגנון חזותי. Lowe’s, למשל, משתמשת ביצירה ובעדכון של מודלים דיגיטליים כדי לאפשר לבכירים, אנשי חזות קמעונאות ואנשי תפעול לראות “כמו במציאות” איך יראה השינוי, לפני שהוא מיושם.
בנוסף, הדגמים הדיגיטליים משמשים גם בכלי שיווק חווייתי – להפוך את המרחב הפיזי לנכס דיגיטלי שמוצג באתר האינטרנט או באפליקציות הקמעונאות. כך, לקוחות יוכלו “לסייר” ולהתרשם מהמוצרים במרחב וירטואלי (בדומה למרחבי metaverse, אך נגישים יותר). מודל כזה מאפשר להציג חנות כוללת באינטרנט, לשלב המלצות, סרטונים והצעות – מה שמחבר בין העולם הדיגיטלי לעולם הפיזי בצורה חלקה יותר.
בתחום המדף והפריסה, חברות כמו InContext מדברות על כך ששינויי מדפים ותצוגות ניתן לבדוק קודם בדיגיטלי: שילוט, תנועה של לקוחות, השפעת שינויי פריסה על כמות רכישות – ניתן לבצע סימולציות ולקבל תחזיות עוד קודם לעבודה בשטח. גם תהליכים פנימיים בחנות – כמו צוות כוח אדם, תורים בקופות, זמני שירות לקוחות, התחזקות מהירה של תקלות, תנועה בנתיבי כניסה ויציאה, פריסת הצוות בשעות עומס – ניתן לייצר להם מודלים דינמיים. כך, אפשר לבצע ניסויי “מה אם” שמעריכים מראש את ההשפעה של שינוי בפריסה או בזמן העובדים, מבלי לבצע ניסוי פיזי שעלול לגרום לבלאגן או תועלת נמוכה. בפרויקט שפורסם אצל Catalant מודגם כיצד ניתן לייצר דגם פוֹרסס twin לתכנון כוח אדם לכל חנות ברשת, בהתאמה פרטנית למאפייניה, ולשפר יעילות ושיעור המרה.
במקביל, שימוש ב־digital twin תהליך מאפשר לעבור מניתוח רטרוספקטיבי לבין תובנות עכשוויות לעבר סימולציות חזויות – כלומר, להשתמש במודל הדיגיטלי כדי לבחון תרחישים שונים (מבצע אזורי, תוספת עובדים, שינויים בתצוגה) ולחזות תוצאות לפני ביצועם בשטח.
השוק העולמי של טכנולוגיות digital twin חווה צמיחה מהירה: הערכה היא שהשווקים העולמיים יגיעו לכ־110 מיליארד דולר עד 2028. בתחום הקמעונאות במיוחד, השוק מוערך בכ־2 מיליארד דולר ב-2025 עם תחזית גידול שנתית ממוצעת של כ־25% עד 2033. בסקטור הלוגיסטיקה והשרשרת, DHL מציינת שהטכנולוגיה צפויה לתפוס חלק מרכזי וחוד קדימה באופטימיזציה של תהליכים לוגיסטיים וסביבתיים.
באופן כללי, היתרונות של digital twin בקמעונאות כוללים: היכולת לבצע שינויים וסימולציות ללא סיכון פיזי, קבלת החלטות מבוססות נתונים בזמן אמת, זיהוי בעיות ותחזוקה פרואקטיבית, שיפור חוויית לקוח, התאמה דינמית לרמות ביקוש, הגברת יעילות תפעולית והוזלת עלויות. לצד זאת, ישנם אתגרים: עלויות התחלתיות גבוהות (סנסורים, תוכנה, שכלול המודלים), אינטגרציה עם מערכות קיימות (ERP, WMS, POS), נושא העדכון התדיר של הדגם הדיגיטלי בהתאם לשינויים בשטח, וכן שאלות של פרטיות, אבטחת מידע ואמינות המודל (האם המודל באמת משקף את המציאות מספיק טוב).
