אנחנו חיים בעידן של שפע טכנולוגי, ולטעמי המשמעות היא שפע של הזדמנויות. טכנולוגיות בינה מלאכותית (ככלי, לא כמטרה בפני עצמה) מאפשרת את ה־“Imagination Era” אך לצידה קיים הלחץ העסקי להפיק תוצאות מיידיות ולנהל תהליכים ביעילות קפדנית. המציאות הזו מולידה מגמה שחשוב להתייחס אליה: הפוקוס צריך להיות מועבר ממדדי פרודוקטיביות נוקשים ליצירתיות פורצת דרך. שיטות חשיבה יצירתיות מרחיבות את גבולות האפשר – קבוצה שהוכשרה לפתור בעיות בדרכים יצירתיות מייצרת 350% יותר רעיונות ו־415% יותר רעיונות מקוריים בהשוואה לגישות מסורתיות המבוססות על פרודוקטיביות בלבד.
המעבר הזה מסמן תפנית ערכית ופונקציונלית. במקום לשאוף לתפוקה ליניארית ("1+1=2"), יש לאמץ חשיבה רבת־ממד, שמאפשרת קיום של "גם־וגם" — כלומר שילוב של צפייה לתוצאות מהירות יחד עם פתיחות לתגליות בלתי צפויות. מנגד, בעולם שבו הכל נמדד בזמן ובאחוזים, שליטה כזו עלולה לחנוק יצירתיות.
מחקר אחר מערער על השימוש הבלעדי בניהול זמן כדרך להגברת פרודוקטיביות, ומציע להתמקד במקום זאת בניהול האנרגיה – להקדיש זמן למטלות שמטעינות ולא לתלוות שמרוקנות. כך נמנע שחיקה ונפתח פוטנציאל יצירתי. בנוסף, בעידן ה־AI פרודוקטיביות כבר אינה יתרון: היא מטופלת בקלות ובמהירות. מה שמבדל חברות היום הוא היכולת של האנשים לאמץ חזון, להביא רגש, אינטואיציה וטעם – מרכיבים אנושיים שנשארים ייחודיים.
בסופו של דבר,עם כל הכבוד לטרפת ה-AI, יצירתיות היא הכוח המעשיר בעולם טכנולוגי שבו המכונות יודעות לבצע אך לא לחלום (עדיין). אף ש־AI מדחיס תהליכים לזריזות חסרת תקדים, דווקא הוא מחייב טעם משובח כדי להתבלט בשטח השיווקי הצפוף, טעם, טיימינג ותחושה שמרחיקים מעבר ליעילות וממלאים את החלל שבו טכנולוגיה לבדה אינה מספיקה.
ארגונים אמבידקסטריים – כאלה היודעים לשלב יציבות תפעולית לצד חדשנות פורצת דרך – הופכים למודל מועדף בעולם זה, כי הם מבינים שצריך לנהל במקביל גם יומיום אמין וגם מרחב לניסויים. דוגמאות מהשטח מוכיחות את הערך: WPP, שחלק גדול מכוח העבודה שלה משתמש ב־AI של גוגל Gemini כדי לחזק יצירתיות אנושית, או Pinterest שמריצה Makeathon שבו גם עובדים שאינם טכנולוגיים מפתחים כלי AI בפועל, מראות שהכוח טמון לא רק בחדשנות טכנולוגית אלא ביכולת להפעיל אותה בצורה יצירתית.
מחקרים של McKinsey, Adobe ואחרים מראים שהשקעה ביצירתיות מחזירה צמיחה ותפוקה גבוהות יותר, ולעיתים ב־67% יותר מהממוצע. מכאן שהמסר למותגים ברור: הגיע הזמן לעבור מתפיסה של “עשה יותר מהר” ל“עשה אחרת ובצורה משמעותית”.
מותגים צריכים להשקיע בסדנאות ובמרחבים שמאפשרים לחשיבה יצירתית לפרוח, לטפח תרבות של סקרנות וביטחון פסיכולוגי שמעודדת אנשים להעלות רעיונות, לבנות ארגונים אמבידקסטריים שמנהלים יציבות ותעוזה במקביל, להשתמש ב־AI ככלי תומך ולא כתחליף, ולתת משקל אמיתי לטעם האנושי – בעיצוב, במסרים ובחוויות. יצירתיות אינה רק ערך תרבותי אלא מנוע עסקי, והחברות שידעו למדוד אותה, להוקיר אותה ולשלב אותה במדדי ההצלחה הארגוניים הן אלה שיובילו את השוק בעידן של עודף פרודוקטיביות.
