מדי פעם בקהילת השיווק צץ רעיון אחד פשוט שמשנה את כל המשחק: מה אם הפלטפורמה שבה לקוחות מגלים את המותג שלהם היא לא תמיד זו שיש לה הכי הרבה עיניים? לאחרונה שמנו לב לתנועה כזו דווקא בצד שלא תמיד מקבל את תשומת הלב הגדולה ביותר, פינטרסט, שמושך אליו מותגים שמצאו בו לא פחות, ולעיתים יותר, ערך ממה שמציעה אינסטגרם במגרש הדיגיטלי של היום.
פינטרסט התחילה את דרכה כגלריית “moodboard” ויזואלית לשתף רעיונות והשראות. תמונות של סגנונות, מטבחי חלום ועיצובי פנים שצוברים שימורים (Pins) ויוצרים לוחות של השראה. אבל בשנים האחרונות היא עברה טרנספורמציה יסודית: היא כבר לא רק מקום לשמור רעיונות, זו פלטפורמה שבה משתמשים מגיעים עם כוונה קונקרטית לקנות ולתכנן. מחקרים ונתונים מצביעים על כך שחצי ממשתמשי פינטרסט מגיעים עם כוונה לרכוש, מה שהופך את הפלטפורמה הזו לכוח משמעותי בשיווק ממוקד רכישה.
ההבדל המהותי בין פינטרסט לאינסטגרם טמון בגישה לפלטפורמה. אינסטגרם הוא מקום שבו אנשים מבלים זמן, גוללים, נהנים מהתוכן של חברים ואחרים, ומגיבים בתגובות ולייקים. פינטרסט לעומת זאת הוא מנוע חיפוש חזותי: משתמשים נכנסים לתוכו מכוונים, מחפשים רעיונות ספציפיים — שמלות לחתונה, רעיונות לשיפוץ בית, מתנות לחגים, ושומרים את התוצאות שלהם לימים הבאים. זה אומר שהאינטראקציה בפלטפורמה הזאת הרבה יותר ממוקדת במשימה ובעיקר ב"מה אני רוצה לעשות עכשיו", ולא רק במה שמושך תשומת לב רגעית.
עבור מותגים, זהו שינוי פרדיגמה של ממש. במקום ליצור תוכן שמושך תשומת לב ברגע, לייקים ורילסים, פינטרסט מאפשר לחברות לייצר נוכחות ארוכת-טווח, שבה הפוסטים ממשיכים להניב תוצאות חודשים אחרי שהם פורסמו. Pins יכולים להמשיך לייצר תנועה, לשדר משתמשים לאתר המסחר של המותג ולהניע המרות לאורך זמן, תהליך הקרוי לעיתים “evergreen content”.
הסיבה שבזכותה כמה מותגים בוחרים פינטרסט על פני אינסטגרם אינה רק טכנית, אלא קונספטואלית: בפלטפורמה הזו הלקוחות מסרו כוונה. הם לא רק עוברים על תמונה יפה — הם מחפשים רעיון, שומרים אותו, משווים בין אפשרויות ומתקדמים לקראת רכישה. בהרבה מקרים, הם כבר קרובים להבין מה הם רוצים עד רגע שהמותג נפגש איתם.
גם מבחינה עסקית פינטרסט בונה פתרונות שמותאמים למציאות הזו. בשנים האחרונות היא הוסיפה כלים מתקדמים לפרסום שמחברים תמונה ישירות למוצרים, אפשרויות “where to buy” וקמפיינים שמכוונים ספציפית לתוצאות ולא רק לתפוצה. המשמעות היא שפחות מדובר בפרסום שעובד רק על הבאזז החברתי, ויותר על לידים שמוכנים לקנות.
ונתון מפתיע שכדאי להכיר: עבור מותגים מסוימים, במיוחד קטנים ובינוניים, היעילות יכולה להיות גבוהה במיוחד כי פינטרסט עדיין פחות צפוף מתחרות אחרות, מה שמאפשר ליצירתיים עם תקציבים צנועים לבלוט ולהניע תוצאות משמעותיות, מבחינת תנועה, מודעות וגם הכנסות ישירות.
הבחירה בין פינטרסט לאינסטגרם אינה באמת שאלה של איזה מהם טוב יותר, אלא איזה מהם מתאים יותר למטרה השיווקית הספציפית. אם המטרה היא קהל שמוכן לקנות, שמחפש רעיונות לעתיד ומעורב לאורך זמן, פינטרסט מציע סביבת פעולה שבה נשמעים קולות של כוונה ומחויבות. אם המטרה היא יצירת קהילה, בניית סיפור מותג בזמן אמת או קמפיינים ויראליים, אינסטגרם עדיין מחזיק בעוצמה שבשלה.
בעידן שבו החוויה הדיגיטלית אינה רק בידור אלא כלי מכירה אינטגרלי, פינטרסט מצליח להופיע כתחנה אסטרטגית במסע הצריכה, לא רק מקום שבו מוצאים תמונה יפה, אלא נקודת מפגש שבה השראה הופכת לרכישה.
