בעוד שמושג פרסונליזציה מקבל עדיפות משמעותית בעיקר בעולמות הצרכנות, דווקא בתחום הבריאות אותו האתגר טרם פוצח בעיקר סביב הרעיון שכל אחד מאיתנו יוכל לשמור את תיק הרפואי האישי שלו במקום אחד, לחבר בין כל הבדיקות, האשפוזים והרופאים. שלל ניסיונות כלים וטכנולוגיות בעבר ניסו להציג פתרונות יעילים ודי מהר נתקלו בחסמים משמעותיים.
פתרון שנקרא HealthVault של מיקרוסופט נפתח ב־2007 והפסיק לפעול ב־2019 כי לא הצליח למשוך משתמשים, בעיקר לאור העובדה שנדרש מהם להעלות ידנית את הנתונים. גוגל התחילה פרויקט לשמירת רשומות בריאות ב־2008 וסיים ב־2012, והתלוננויות על גישה לנתוני מטופלים צצו. אפל אמנם הציגה את “Health Records” באייפון, אך זה תלוי בהסכמי שיתוף נתונים עם בתי־חולים, עובדה שנתקלה באתגרים משמעותיים.
אך כעת מגיעה שחקנית חדשה לענף המאתגר הזה: OpenAI שוקלת להכנס לשוק אפליקציות הצרכן בתחום הבריאות, כולל סייע אישי בריאותי או מאגר נתוני בריאות שמרכז רשומות רפואיות של משתמשים. לפי הביזנס אינסיידר, האספירציה הזו נחשבת לאחד מהצעדים הגדולים של החברה מעבר למתן כלים של בינה מלאכותית בלבד, היא רוצה לפעול בתוככי שוק רגיש, המחייב אמון, רגולציה ואינטגרציה עמוקה עם מערכות קיימות.
ההקשר חשוב: OpenAI כבר ביצעה מינויים אסטרטגיים משמעותיים, בין היתר שכרה את נייט גרוס (Nate Gross), מייסד שותף של חברת בריאות דיגיטלית, לתפקיד “ראש אסטרטגיה בבריאות” ואת אשלי אלכסנדר (Ashley Alexander) לתפקיד סגנית נשיאת מוצרי בריאות. בנוסף, בנאום ב-HLTH באוקטובר נמסר כי כ-800 מיליון משתמשי ChatGPT פעילים בשבוע, חלק ניכר מהם כבר פונים לשירות לשאלות בריאות.
מה שמיוחד הפעם ועשוי להסביר מדוע מדובר בצעד אפשרי להצלחה הוא שלפני זה נהוג היה שהפתרונות לבריאות דיגיטלית של ענקיות הטכנולוגיה נתקעו בגלל שיתוף הנתונים, חוסר בקרת משתמש, עומס על המשתמש להעלות קבצים או שעל המערכת לעבוד מול בתי־חולים רבים עם סרבול והסכמים. כיום יש רגולציה שמונעת חסימה של מידע (“information blocking”) שמקשה על משתמשים לגשת לתיק הרפואי שלהם, כלומר התנאים משתנים ומייצרים קרקע בשלה יותר לשיבוש.
מכשול עיקרי הוא ששום מערכת לא הצליחה עד עתה לשכנע משתמשים באופן נרחב להשתמש בה לריכוז ואחסון רשומות רפואיות פרטיות בצורה קלה, מאובטחת ובעלת ערך מוסף אמיתי. אם OpenAI תבחר לבנות סייע בריאותי המבוסס על הנתונים שלהם, היא תמצא את עצמה מתחרה מול חברות כמו Verily Life Sciences של גוגל, שמשחררת אפליקציית רשומות רפואיות בעזרת בינה מלאכותית.
לגבי המודל העסקי והמהלך, נראה ש-OpenAI לא מתכוונת לעלות בשלב זה ולבקש מהמשתמשים להעלות מיד את כל הבדיקות והרשומות הרפואיות שלהם. החברה מטפחת גישה שיתופית עם שותפים ביניים כמו Health Gorilla או Particle Health, שמטפלים באיסוף, ניקוי וסטנדרטיזציה של נתוני בריאות ממקורות שונים על פי בקשת המשתמש.
נשאלת סביב הקונספט הזה שאלה חשובה: איזה ערך צרכני יש לפתרון שכזה להבדיל למשל מיכולות בינה מלאכותית שקופות החולים או מרכזים רפואיים יכולים לייצר ולהנגיש ללקוחות בעצמם? היתרון שלהם יהיה גם נושא אבטחת המידע הם כבר היום מחזיקים בדאטה ונתפסים אמינים בעיני הלקוחות.
היא בדיוק הליבה של הדיון האסטרטגי סביב הכניסה של OpenAI (או כל גוף טכנולוגי גלובלי) לתחום הבריאות: מה הערך לצרכן, אם כבר קיימים גופים אמינים שמחזיקים בנתונים ובקשר עם המטופלים?
הערך הפוטנציאלי של מהלך כזה טמון דווקא בפער שבין מידע ל־אינטראקציה. קופות החולים ומרכזים רפואיים אכן מחזיקים בנתונים, והם גם מגינים עליהם היטב, אבל החוויה הצרכנית שלהם נשארת פונקציונלית מאוד, כניסה לאתר או לאפליקציה כדי לבדוק תוצאות בדיקות, לקבוע תור, להוריד מסמך. מה שחסר הוא השכבה של הבנה, הקשר והכוונה אישית, היכולת לשאול “מה המשמעות של זה?” ולקבל תשובה מיידית, בגובה העיניים, בשפה טבעית. כאן נכנס הפער שמערכת כמו ChatGPT יכולה למלא.
החזון של OpenAI, אם לקרוא בין השורות, הוא להפוך את התיק הרפואי ממסמך סטטי לשיחה מתמשכת. במקום שתראה ערך של בדיקת דם, אתה מדבר עם הסייע, שמסביר לך מה המשמעות, משווה לערכים קודמים, מציע שאלות שכדאי לשאול את הרופא, ומזהה דפוסים שאולי חומקים מעין אנושית. הוא לא מחליף רופא — הוא מתפקד כמתורגמן בין נתונים רפואיים לחיים עצמם.
נקודת היתרון הגדולה של שחקן כמו OpenAI היא היכולת לאחד נתונים ממקורות שונים (מעבר לקופה אחת, או מדינה אחת) וליצור ממשק אחיד, אינטואיטיבי ורגיש הקשרית. למשתמש שלא מתמצא במונחים רפואיים, זה יכול להיות חוויית הבנה חדשה לגמרי: סוף סוף מישהו “מדבר” את השפה שלך כשהוא מדבר עליך.
עם זאת, הצד השני של המטבע ברור: סוגיית האמון והפרטיות היא קריטית. קופות החולים נהנות מאמון ציבורי גבוה כי הן נתפסות כחלק ממערכת הבריאות, לא כחברות טכנולוגיה שמוכרות שירותים. הן פועלות תחת רגולציה מחמירה, ולא נתפסות כגופים שמסחרים בנתונים. זהו יתרון מובהק. לכן, כדי שפתרון כזה של OpenAI באמת יצליח, הוא חייב להציג רמת שקיפות, אבטחה ואחריותיות שוות ערך, כולל הצגת פרטיות כיתרון, לא כחולשה. בסופו של דבר, אם ננסה לזקק את התשובה: קופות החולים מחזיקות את המידע, אבל לא את השיחה. OpenAI מציעה את השיחה, אבל תצטרך לבנות מחדש את האמון.
אם היא תצליח לשלב את השניים , כלומר להעניק לצרכן חוויה רפואית אינטואיטיבית, מבוססת דאטה אבל גם רגשית ואנושית — היא תגדיר מחדש את הדרך שבה כולנו מבינים את הבריאות שלנו.
התובנה המרכזית היא שהמהלך הזה מתכתב עם שינוי תודעתי רחב יותר: אם עד כה חברות טכנולוגיה רצו “להיות בריאות” דרך מוצרי ניטור, פיטנס וחיישנים, הרמה הבאה היא לא רק למדוד לאורך זמן אלא לבנות שירות שמבין אותך לא רק כצורך כללי, אלא עם הנתונים שלך, הרקע שלך וההיסטוריה שלך. והפעם, אולי דווקא הארגון שמעבר לבינה המלאכותית OpenAI יהיה זה שיקבל את ההזדמנות להצליח היכן שאחרים לא הצליחו.
