העולם הפיננסי האמריקאי נמצא בעיצומו של קרב שקט אך דרמטי: מי שולט בנתונים שלנו, הבנקים או אנחנו? בשנים האחרונות הולכת ומתפתחת יוזמה רגולטורית בשם Open Banking, שנועדה לאפשר לאנשים לשתף את המידע הפיננסי שלהם עם חברות או אפליקציות חיצוניות, כדי לקבל שירותים טובים יותר, הצעות מותאמות אישית ותחרות אמיתית על הכיס שלנו. הרעיון פשוט: אם הנתונים שייכים לנו, אנחנו אמורים לבחור מי משתמש בהם לטובתנו.
ב־2024 פרסם הרגולטור הפיננסי בארה״ב (CFPB) את הכללים החדשים שמבוססים על סעיף 1033 בחוק דוד־פרנק. הכללים אמורים להבטיח לכל לקוח את הזכות לגשת למידע הבנקאי שלו ולשתף אותו בצורה מאובטחת עם מי שיבחר, בלי עמלות, עם שמירה על פרטיות וסטנדרטים טכנולוגיים אחידים. על פניו, צעד שנועד לפתוח את השוק לתחרות אמיתית מול הבנקים הגדולים.
אבל הבנקים לא ממהרים לוותר על השליטה. בחודשים האחרונים ג’יי פי מורגן, אחד הבנקים הגדולים בארה״ב, הודיע שיתחיל לגבות כסף מחברות פינטק שרוצות גישה למידע של לקוחותיו. המשמעות: חברות כמו Plaid, שמחברות בין אפליקציות לשירותים פיננסיים, יצטרכו לשלם מאות מיליוני דולרים בשנה רק כדי להמשיך לפעול. גם Visa, שהשקיעה רבות בתחום, החליטה לסגור את יחידת ה־Open Banking שלה בארה״ב, סימן לכך שהקרקע רועדת.
המאבק הזה הוא לא רק על כסף, אלא על שליטה. מצד אחד, הרגולטור רוצה עולם פתוח שבו הלקוח שולט בנתונים. מצד שני הבנקים מבינים שברגע שהמידע יזרום בחופשיות, הם יאבדו יתרון תחרותי אדיר. אם אפליקציות חכמות יכולות להציע שירותים מותאמים יותר בזכות גישה חופשית לנתונים, למה שהלקוח יישאר כבול לבנק הוותיק?
הקרב הזה כבר מתבטא במספרים. היום, חלק ניכר מהאפליקציות הפיננסיות בארה״ב נשענות על גישה למידע בנקאי דרך חברות כמו Plaid. אם הגישה הזו תהפוך ליקרה, העלות תתגלגל בסופו של דבר לצרכנים או תבלום חדשנות. בנוסף, קיימים ויכוחים משפטיים סביב הסמכות של הרגולטור: חלק מהמומחים טוענים שהוא חרג מהמנדט שלו, ואילו אחרים מזהירים מהשלכות אבטחה אם השיתוף לא יבוצע בצורה מוקפדת.
גם בישראל הסיפור הזה רלוונטי. בשנים האחרונות נכנסה לתוקף רגולציית Open Banking שמאפשרת לחברות טכנולוגיה לגשת לנתוני חשבון בהסכמת הלקוח, במטרה ליצור שירותים חכמים ותחרותיים יותר. המאבק בארה״ב יכול לשמש מודל או אזהרה, תלוי כיצד יפעלו השחקנים הגדולים והרגולטור המקומי.
בסופו של דבר, השאלה האמיתית פשוטה: האם המידע הפיננסי שלנו שייך לנו, או לגופים ששומרים עליו? הקרב הזה יכריע איך ייראו השירותים הפיננסיים של השנים הבאות, האם הם יהיו פתוחים, גמישים וחדשניים, או סגורים, יקרים ומרוכזים בידי מעטים.
