כמעט כל עשור נולד רגע שבו התעשייה עוצרת, מסתכלת על המכשירים שסביבנו ושואלת אם זה באמת הכיוון שתכננו לעצמנו. כך נראה הרגע שנוצר השבוע, כשסם אלטמן וג’וני אייב עלו לבמה באירוע של Emerson Collective והציגו רמז ראשון למכשיר החומרה החדש של OpenAI.
לא עוד סמארטפון מהיר יותר עם מצלמה טובה יותר, אלא משהו שהם מתארים כרגוע, שקט, כמעט אנטי־אייפון. בעולם שבו כל אפליקציה נלחמת על עוד שנייה מתשומת הלב שלנו, החזון שהם ציירו נשמע כמעט כמו אוטופיה: מכשיר שמבין אותך, מלווה אותך, אבל לא מצפצף, לא מרצד ולא קופץ עליך בלי סיבה.
אלטמן השתמש בדימוי שמספר את כל הסיפור. לדבריו, הסמארטפון של היום מרגיש כמו הליכה בטיימס סקוור: רעש, הבזקי מסכים, טריגרים בלתי נגמרים, עומס שמייצר יותר עייפות מאשר תועלת. המכשיר שאייב ואלטמן מבשלים אמור להיות ההפך הגמור, משהו שמרגיש כמו ישיבה בבקתה על שפת אגם. לא טכנולוגיה שמבקשת ממך להיות דרוך אליה, אלא טכנולוגיה שנמצאת שם כשאתה צריך אותה ונעלמת כשאתה לא.
אפילו התיאור הפיזי נשמע כמעט פרובוקטיבי בעידן מסכי הענק: גודל של טלפון, ייתכן שללא מסך בכלל, “פשוט מאוד”, כזה שמשתמשים יסתכלו עליו בפעם הראשונה ויאמרו “זה זה?”. אייב, ששמו כמעט זהה להגדרה של עיצוב מודרני, אמר שהוא נמשך לאובייקטים שנראים נאיביים בפשטותם. עבורו, וגם עבור אלטמן, הפשטות היא לא מגבלה אלא מטרת־על. מאחורי הרעיונות האלה מתחבא משהו עמוק יותר: החומרה הקיימת כבר לא מתאימה לעולם שבו עוזרי AI הפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים.
טלפונים ומחשבים, טוען אלטמן, בנויים למודל ישן של אינטראקציה. הם רועשים מדי, מופרעים מדי, מנסים כל הזמן להסיח את דעתנו. אם AI אמור להפוך ללווה אינטואיטיבי שמבין הקשר, יודע מתי להתערב ומתי להיעלם, המכשיר שמחזיק אותו צריך להיראות אחרת לגמרי. זה גם ההסבר להחלטה יוצאת הדופן של OpenAI להיכנס לחומרה צרכנית. החברה לא רוצה לחכות שאפל, גוגל או סמסונג יחליטו עבור העולם כיצד ייראה ממשק הדור הבא.
היא רוצה לעצב אותו בעצמה, בשיתוף פעולה שמחבר בין שתי דמויות שמשפיעות דרמטית על הדרך שבה אנחנו עובדים, מתקשרים או פשוט מסתכלים על מסך. התזמון מעניין לא פחות. כשמוצרים כמו ה-AI Pin של Humane מנסים כבר כיום להציע “מכשיר AI” עצמאי אך מתקשים באימוץ בשוק, OpenAI ו-Ive מאמינים שאפשר לעשות זאת אחרת: לא לבנות גאדג’ט נוצץ, אלא מכשיר שמייצר שקט.
מכשיר שלוקח ברצינות את העומס הדיגיטלי שחווינו בעשור האחרון ומציע עידן חדש שבו טכנולוגיה לא תובעת את הקשב שלך, אלא מכבדת אותו. ולמרות שהפרטים עדיין מעורפלים, בלי מפרט טכני, בלי הדגמה ובלי מחיר, הסיפור כבר מעורר סערה. כי אם החזון הזה יתממש, זה לא יהיה עוד השקה של גאדג’ט, אלא שינוי פרדיגמה. טכנולוגיה שלא מבקשת להיות מסך בחיינו אלא שכבה עמוקה ומרגיעה שמלווה אותנו.
עבור מותגים, קמעונאים, בנקים, חברות ביטוח, תיירות ואפילו ארגוני בריאות, זהו איתות ברור לבא בתור: העולם הולך לפלטפורמות שבהן הממשק כמעט נעלם. במקום לרדוף אחרי המשתמש, המותג יידרש להבין הקשר, לבצע בזמן הנכון, לכבד שקט במקום להפר אותו. ועבורך, עומר, זו דוגמה קלאסית לעולם שאתה מנתח מדי יום: עלייה של ממשק חדש שמצמצם רעש ומגדיל משמעות. זה הרגע להתחיל לשאול איך ייראה שירות לקוחות, נאמנות, קנייה, בריאות או פיננסים כשהמכשיר העתידי כבר לא מבקש מאיתנו תשומת לב, אלא מחזיר לנו אותה.
