הדבר היחיד פופולרי יותר מהביקורת על האלבום החדש של טיילור סוויפט הוא לטעון שבינה מלאכותית היא בועה. בשבועות האחרונים גם קרן המטבע הבינלאומית וגם הבנק המרכזי של אנגליה הצטרפו למקהלה הולכת וגדלה של מוסדות פיננסיים שמזהירים: אם ההתלהבות סביב AI תדעך, השווקים שנישאים על גבה עלולים לקרוס ולגרור את הכלכלה העולמית איתם. מנכ"ל ג'יי.פי מורגן, ג’יימי דיימון, הצטרף לאזהרות ואמר כי למרות שהוא מאמין אמיתית בפוטנציאל של הטכנולוגיה, הסיכונים לתיקון חד אינם מתומחרים מספיק, ומשקיעים רבים עלולים להפסיד כסף.
אבל לא כולם בוול סטריט שותפים לפסימיות. גולדמן זאקס טוענים שהמונח “בועה” לא מדויק: נכון, חלק עצום משווי השוק הגלובלי נשען על קומץ חברות ענק שמזרימות מיליארדים ל־AI – מצב שלא יכול להימשך לנצח – אבל במקביל הרווחים של אותן חברות צומחים בקצב מרשים, והן מממנות את ההשקעות בעיקר ממזומן ולא מחוב. מורגן סטנלי מציינים שחברות ה־S&P 500 מייצרות כיום פי שלושה תזרים מזומנים ביחס לשוויין בהשוואה לתקופה שקדמה לקריסת הדוט.קום בשנת 2000, ובנק אוף אמריקה מזכירים שעסקאות “מעגליות” כמו ההשקעה של 100 מיליארד דולר של Nvidia ב־OpenAI, שתחזור מיד לשבבים של Nvidia, הן רק חלק קטן מהתמונה הכוללת.
ועדיין, גם אם מדובר בטכנולוגיה מהפכנית – זה לא הופך את השווקים לחסינים מהתרסקות. חברת הייעוץ Bain מעריכה שהכנסות שנתיות מעולמות ה־AI יצטרכו להגיע ל־2 טריליון דולר עד 2030 כדי להצדיק את היקף ההשקעות הנוכחי. הספקנים מזכירים שבניגוד להשקעות יתר בעבר – ברכבות או בסיבים אופטיים – שגם לאחר שהתפוצצו הובילו לצמיחה תשתיתית אמיתית, במקרה של AI מדובר בתשתיות חומרה יקרות שצריך להחליף כל כמה שנים. זו כלכלה שדורשת קצב צמיחה מתמשך ויציב, לא רק סיפור הייפ.
ובתוך כל זה נכנס ג’ף בזוס, שבמהלך אירוע Italian Tech Week בטורינו הציע הבחנה מעניינת: “כן, יש כאן בועה,” הוא אמר, “אבל זו בועה תעשייתית, לא פיננסית קלאסית.” הוא השווה את המתרחש היום להתלהבויות טכנולוגיות קודמות כמו הביוטק בשנות ה־90 או בועת הדוט.קום. כשיש גל התלהבות, כמעט כל רעיון מקבל מימון – הטובים וגם הפחות טובים – והמשקיעים מתקשים להבחין ביניהם. מבחינתו, זו תופעה טבעית בהתפתחויות תעשייתיות גדולות: הבועה מייצרת רעש, השקעות מיותרות ולעיתים הפסדים, אבל גם תשתית אמיתית שמתגלגלת הלאה. הוא הזכיר את סיפור אמזון כראיה: בזמן בועת הדוט.קום מניית החברה צנחה מ־113 דולר ל־6 דולר, למרות שבפועל הביצועים הבסיסיים שלה השתפרו. זו הייתה דוגמה קלאסית לניתוק בין הייפ למח fundamentals.
בזוס לא מזלזל בסיכונים, אבל גם לא רואה בבועה סיבה לפסימיות מוחלטת. להפך — מבחינתו זו תקופה שבה קשה להבחין בין רעש לאות, אבל כשהגל ישקע, הטכנולוגיה תישאר ותשנה תעשיות מהיסוד. במילים אחרות, השאלה היא לא אם יש בועה — אלא איזו מהחברות, המוצרים והתשתיות ישרדו אחריה.
