מחקר עדכני מתוך London Business School שפורסם ב-2025 מציב לפני כל ארגון שמעוניין לשלב בינה מלאכותית (Gen AI) שתי שאלות מהותיות: כמה זמן ניתן לחסוך וכמה מזה ממומש באמת. במחקר נבדקו עובדים שמשתמשים בכלי Gen AI וקבעו כי הם חסכו בממוצע כ-7.5 שעות עבודה בשבוע.
אך נתונים ממקורות נוספים מבהירים כי התמונה רחבה יותר וגם מורכבת יותר: מאמר של Federal Reserve Bank of St. Louis מעריך שהחיסכון הממוצע בעבודות שבהן נעשה שימוש כלשהו ב-Gen AI עומד על כ-5.4% מהשעות השבועיות הכוללות מה שמתורגם לעבודה של כ-2.2 שעות בשבוע למשתמש עובד ב-40 שעות.בדו"ח של KPMG ב-2024 התברר שכ-68% מהעובדים סבורים שה-Gen AI חסך להם לפחות שעת עבודה בשבוע, ו-39% ציינו חיסכון של שלוש שעות או יותר בשבוע.
מה זה בעצם אומר?
קודם כל, שזה לא חידוש תיאורטי, יש פוטנציאל ממשי לחסוך זמן, ולפנות אותו למשימות בעלות ערך גבוה יותר. למשל, השתמשות ב-Gen AI לשם כתיבת הודעות, סיכום פגישות, יצירת דוחות או קטעי תוכן, משימות שממילא צורכות זמן רב, יכולות להשתחרר באופן משמעותי. אבל חשוב להבין: החיסכון אינו אוטומטי. בדו״ח של Boston Consulting Group תואר כי ארגונים שבהם ה-Gen AI משולב בצורה עמוקה בתהליכים, עם הדרכה, תמיכה של ההנהלה והכלים המתאימים, דיווחו על חיסוכים גדולים יותר ועבודה על משימות אסטרטגיות יותר.
המסר לארגונים: השקעה ב-Gen AI צריכה להתבצע בשלושת המישורים הבאים: בהטמעה לוודא שהכלי אינו “עוד אפליקציה” אלא חלק מהזרימה של העבודה היומיומית; הכשרה, לאנשים שיהיה ברור איך להשתמש בכלי, מתי זה מתאים, איך לבדוק ולשפר תוצאה; ותשתית מדידה, להבין איך מודדים את ההשפעה: האם נחסכו שעות? האם המשפט של הפרויקט או התוצאה היתה יותר איכותית? האם חלק מהזמן שחוסך יופנה לחידוש, ליצירה, או להטמעה של רעיונות חדשים. בקיצור, הפוטנציאל שם אבל הוא תלוי בשאלה מה תעשו עם הזמן שנפתח, לא רק בכמה הוא נחסך.
