בינה מלאכותית היא תעשייה ששורפת כסף בקצב מסחרר, ועכשיו אנחנו מקבלים הצצה עד כמה רחוק מוכנים ללכת השחקנים הגדולים. Nvidia, יצרנית השבבים שבלעדיה אין AI, הודיעה שתשקיע עד 100 מיליארד דולר ב־OpenAI בשנים הקרובות. הכסף הזה יופנה להקמת מרכזי מחשוב ענקיים שמבוססים על שבבים של Nvidia, עם הספק עצום של 10 ג’יגה־וואט – מספר שנשמע כמעט דמיוני, וההשקעה הכוללת עשויה להגיע לחצי טריליון דולר ויותר.
המהלך הזה מגיע אחרי ש־OpenAI כבר סגרה עסקת ענק עם Oracle בהיקף של 300 מיליארד דולר להקמת תשתיות מחשוב נוספות. ביחד, זה משרטט תמונה שאפתנית: חברה אחת בלי עסקי ענן קיימים או תזרים מזומנים ברמה של מיקרוסופט וגוגל, מנסה לשחק במגרש של הגדולים. כדי להבין את סדרי הגודל, מיקרוסופט צפויה להשקיע כ־100 מיליארד דולר בתשתיות ענן רק ב־2025, וגוגל סביב 85 מיליארד דולר – ואלה חברות עם עשרות שנים של ניסיון ותזרים כמעט אינסופי. OpenAI רוצה להצטרף למועדון הזה בן לילה.
עבור Nvidia, זו לא רק השקעה – זה מהלך מחושב: במקום לחכות ללקוחות שיקנו שבבים, היא בעצם מממנת להם את הרכישה מראש, מהלך שמוכר בעולם הפיננסים כ״מימון ספקים״. זו הייתה טקטיקה פופולרית גם בבועת הטלקום בתחילת שנות האלפיים. אם הכול ילך לפי התוכניות, Nvidia תרוויח פעמיים: גם מהשימוש בשבבים שלה וגם מכך שההצלחה של OpenAI תדרוש עוד ועוד חומרה.
אבל יש כאן גם סכנה ברורה. כששוק נמצא בצמיחה מטורפת, מינוף כזה עובד מצוין. ברגע שמתחילות בעיות – האטה טכנולוגית, תחרות לא צפויה, רגולציה חדשה – המינוף הופך לנטל שיכול לקרוס. מומחים כבר מזהירים שהקשרים ההדוקים בין שתי החברות עלולים לעורר שאלות רגולטוריות על ריכוזיות ועל כוח מופרז בשוק.
ואיפה מיקרוסופט בתמונה? צריך לזכור ש־Microsoft היא לא רק משקיעה גדולה ב־OpenAI אלא גם השותפה האסטרטגית שמספקת לה את Azure כבית הגידול למודלים. העסקאות החדשות עם Nvidia ו־Oracle לא מבטלות את השותפות הזו, אבל הן מייצרות מתח עדין: מצד אחד OpenAI עדיין תלויה ב־Azure להפעלת המוצרים שלה מול הצרכנים והעסקים; מצד שני, היא מנסה לבנות תשתית עצמאית משלה בקנה מידה של ענקיות הענן. זה מציב את מיקרוסופט במצב מעניין – היא נהנית מהביקוש לשירותי ענן שנוצר סביב OpenAI, אבל עלולה למצוא את עצמה יום אחד מתחרה בלקוחה ובשותפה הגדולה ביותר שלה.
בינתיים, OpenAI גם שותפה ליוזמת “Stargate” עם Oracle ו־SoftBank בהיקף של חצי טריליון דולר להקמת חמישה מרכזי מחשוב ענקיים. אם כל זה יתגשם, היא תעבור ממעמד של סטארט־אפ פורץ דרך לחברה שמנהלת תשתיות בסדר גודל של ממשלות.
השאלה הגדולה היא האם העולם באמת זקוק להיקפי המחשוב האלה, והאם המודלים הבאים של OpenAI יצדיקו השקעות כה חסרות תקדים. אם כן, Nvidia ו־OpenAI יובילו עשור חדש של בינה מלאכותית בקנה מידה עולמי. אם לא, העסקאות הללו ייזכרו כהימור פיננסי מגלומני שהתפוצץ בפנים.
