דו"ח חדש של אוניברסיטת וורטון מציג את אחת מנקודות המפנה המשמעותיות ביותר בעידן ה־AI הארגוני. אחרי שלוש שנים של מעקב אחר התקדמות האימוץ של בינה מלאכותית בארגונים, נראה שהתעשייה עברה משלב ההתלהבות לשלב האחריות.
אם ב־2023 השימוש ב־ChatGPT וכלים דומים נחשב ניסוי ראשוני וסקרן, וב־2024 ארגונים התחילו להפעיל פיילוטים מבוקרים, הרי שב־2025 Gen AI כבר הפך לחלק אינטגרלי מהעבודה היומיומית. 82% מהמנהלים מדווחים שהם משתמשים בבינה מלאכותית גנרטיבית לפחות פעם בשבוע, ו־46% עושים זאת מדי יום, נתון כמעט כפול מהשנה שעברה.
השימוש כבר לא מוגבל למחלקות טכנולוגיה: IT ורכש הם אמנם המובילים, אך גם שיווק, מכירות, משפטים ומשאבי אנוש נכנסים לקצב. השימושים המרכזיים מתמקדים בניתוח נתונים, כתיבת מסמכים, סיכום מידע, יצירת תוכן וגיוס עובדים, כלומר, פחות חזון טכנולוגי ויותר פרודוקטיביות מעשית.
לצד העלייה בשימוש מגיע שינוי תודעתי: זה כבר לא “הייפ”, זו מדידה. 72% מהמנהלים מדווחים שהם מודדים באופן פורמלי את ה־ROI של Gen AI, בעיקר דרך עלייה בפריון, שיפור רווחיות והפחתת עלויות תפעול. שלושה מתוך ארבעה מציינים שההשקעה כבר מניבה תוצאות חיוביות, ו־80% צופים תשואה משמעותית תוך שנתיים־שלוש. מגזרי הפיננסים, ההייטק והשירותים המקצועיים מובילים באימוץ ובמדידה, בעוד שמגזרי הייצור והקמעונאות עדיין נעים בקצב איטי יותר.
גם התקציבים מספרים את הסיפור: 88% מהחברות צפויות להגדיל את ההשקעה בבינה מלאכותית בשנה הקרובה, ושליש מהתקציב מיועד כבר היום לפיתוחים פנימיים, סימן לכך שארגונים עוברים מהתנסות ברכישת טכנולוגיות חיצוניות לפיתוח יכולות ייחודיות שיכולות לייצר יתרון תחרותי אמיתי.
אבל המבחן האמיתי מתרחש לא במעבדות הפיתוח אלא בתוך הארגון עצמו. אנשים, לא אלגוריתמים, קובעים את הקצב. 89% מהמנהלים מאמינים שה־AI משפר מיומנויות אנושיות, אבל כמעט מחצית מזהירים מהידרדרות במיומנויות עקב הסתמכות יתר על מערכות חכמות. במקביל, תפקידי CAIO (Chief AI Officer) כבר קיימים ב־60% מהחברות, והנהלות בכירות מגלות מעורבות עמוקה יותר, 67% מדווחים על הנהגה פעילה של פרויקטי AI מהדרג הבכיר, עלייה של 16% משנה קודמת.
במקביל, גם האתגרים מתחדדים: למרות שמחצית מהארגונים מדווחים על פערי מיומנויות, ההשקעה בהכשרות ירדה ב־8%, והאמון ביעילותן ירד ב־14%. כמעט חצי מהמנהלים טוענים שקשה להם לגייס טאלנטים בעלי מיומנויות מתקדמות בתחום, והפער הזה עלול להפוך לחסם אמיתי בדרך להטמעה בקנה מידה מלא.
וורטון מסכמת את השנה הזו כשלב של “האצה אחראית”, תקופה שבה בינה מלאכותית כבר אינה בגדר ניסוי, אלא מערכת שנבחנת לפי תוצאות. 2026 צפויה להיות השנה שבה הדגש יעבור מהטמעה למדידה, מהתלהבות לבקרה, ומהשקעה לניהול תשואה. עבור ארגונים ועסקים זו קריאה ברורה: טכנולוגיה לבדה לא מייצרת ערך.
הערך האמיתי נוצר כשאנשים, תהליכים ותרבות ארגונית מתואמים סביב מטרה אחת, להפיק מהבינה המלאכותית לא רק יעילות אלא תובנה, חדשנות ואחריות. עבור מותגים, ובמיוחד בתחומים תחרותיים כמו אופנה, ריטייל ושירותים, המסר חד: Gen AI לא נועד להחליף אנשים אלא להעצים אותם, והוא יהיה אפקטיבי רק כשחברות ילמדו לשלב בין דמיון אנושי לדיוק טכנולוגי.
לדו״ח המלא
