ספוטיפיי ממשיכה לטשטש את הגבולות בין העולם הדיגיטלי לבין הבמה הפיזית, והפעם היא עושה את זה במהלך חכם במיוחד שמקרב אותה עוד יותר אל ליבת חוויית המוזיקה החיה. הפיצ’ר החדש, שהושק ממש החודש, מאפשר למשתמשים לעקוב אחרי אולמות הופעה, לא אחרי אמנים, אלא אחרי המקומות עצמם. המשמעות פשוטה אך עמוקה: אם אתם אוהבים את האנגר 11, את הברבי או את רד רוקס בדנוור, תוכלו “לעקוב” אחריהם באפליקציה ולקבל עדכונים על כל הופעה שמתקרבת, הכרזה על סיבוב הופעות חדש או אפילו אירוע חד-פעמי שצץ ברגע האחרון.
בכך ספוטיפיי הופכת את האולם עצמו למרכז גילוי מוזיקלי, לא רק את האמן, ופותחת דרך חדשה לחיבור בין קהל, מקום וחוויה. מאחורי הקלעים מדובר במנוע חדש של “Live Events Feed” שמתעדכן מדי יום, לא אחת לשבוע כמו בעבר, ומציע לוח הופעות דינמי ומסונן לפי ז’אנרים, כך שמי שחי על ג’אז או אינדי לא יצטרך לגלול בין הופעות מטאל או טראפ. לפי נתוני TechCrunch ו-TechRadar, השירות כולל כבר למעלה מ־20 אלף אולמות ברחבי העולם, מה שמהווה את אחד ממאגרי המידע הגדולים ביותר בתחום ההופעות החיות.
המטרה ברורה: להפוך את ספוטיפיי מפלטפורמת האזנה לפלטפורמת חוויה. החברה כבר מזמן לא מסתפקת במוזיקה מוקלטת; היא רוצה להיות המקום שבו מתחילים לגלות, לתכנן ולחוות את האירוע הבא. זהו המשך טבעי לפיצ’רים שהוצגו בשנים האחרונות, כמו “Concerts Near You” או החיבור ל-Ticketmaster, אך הפעם מדובר בשינוי תפיסתי: לא עוד “איזה אמן אני אוהב”, אלא “איפה אני אוהב להיות”. זה משרת לא רק את המשתמשים אלא גם את בעלי האולמות, שמקבלים כלי חשיפה חדש לגמרי, כזה שמבוסס על נאמנות קהילתית ולא רק על קמפיין פרסום רגעי. עבורם, כל “Follow” באפליקציה הוא הזמנה ישירה לתוך הספרייה האישית של המשתמש, עם פוטנציאל מכירה גבוה הרבה יותר מכל באנר בפייסבוק.
ועדיין, השאלה הגדולה היא מה ספוטיפיי תעשה עם זה הלאה. כרגע הפיצ’ר לא כולל מכירת כרטיסים ישירה, החברה עדיין משתפת פעולה עם Live Nation ו-Ticketmaster אבל כשהיא יודעת בדיוק מי אוהב איזה מקום, איזה סגנון מוזיקה ואיפה הוא גר, האפשרויות למסחור ולפרסונליזציה כמעט בלתי מוגבלות. ייתכן שבעתיד נראה מודלים של “early access” למופעים, חבילות חוויה משולבות או אפילו תוכניות נאמנות סביב הופעות. מהלך כזה יהפוך את ספוטיפיי לא רק לפלטפורמת סטרימינג אלא לפלטפורמת לייף-סטייל מוזיקלית שלמה.
מעבר למהלך השיווקי, יש כאן גם אמירה תרבותית. אחרי עשור שבו מוזיקה הפכה לנגישה מאי פעם אך פחות מוחשית, ספוטיפיי מנסה להחזיר את הערך של ה”כאן ועכשיו”, של חוויה חיה, אמיתית, משותפת. זו לא רק שאלה של נוחות או טכנולוגיה, אלא של חיבור רגשי, של תחושת שייכות. בדיוק כפי שספוטיפיי שינתה את הדרך שבה אנחנו צורכים מוזיקה בבית, ייתכן שהפיצ’ר הזה ישנה את הדרך שבה אנחנו חוזרים אליה בחיים עצמם.
